חפץ חיים על ספרא/ויקרא נדבה/פרק ד: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 11:
והגר"א מחק תיבת "בנו" וצריך לגרוס '''''ולא יד אשתו''''' כגירסת הגמרא, ובנו נפקא לקמן מ"קרבנו" ולא קרבן אביו.{{ש}}
{{דה מפרש|לא יד עבדו לא יד שלוחו}} ועיין בגמרא שם דמצריך להו.{{ש}}
{{דה מפרש|על הראש}} בין שתי קרניו של זבח כדמוכח ביומא {{הפניה-גמ|יומא|לו|א}} והיכא שאין מקום רחב בין הקרנים להשים שתי ידיו סומך על קרניו כדתניא בתוספתא דמנחות
{{דה מפרש|ולא על גב}} הזבח, והיינו על השדרה כנגד חללה.{{ש}}
{{דה מפרש|ולא על הצואר}} פירוש גרון.{{ש}}
שורה 26:
{{דה מפרש|ודין הוא}} ולא צריך קרא לזה.
{{דה מפרש|( ו ) שנתרבה בנסכים}} כמו
{{דה מפרש|ת"ל עולה}} דהוי מצי למכתב "וסמך ידו על ראשו" ולשתוק ואנא ידענא מסיפא דענינא דבעולה משתעי ואתי לרבות בן צאן.
{{דה מפרש|( ז ) ת"ל העולה}} מיעוטא הוא דמשמע זו לא אחרת.
{{דה מפרש|( ח ) שהמקום מרצה לו}} שאם עבר עבירה במזיד ועשה תשובה על ידי דורון זה יפק רצון מה' דאי בשוגג רצוי ועומד הוא ואין צריך קרבן לרצוי אלא כפרה להטהר מחטאתו.{{ש}}
{{דה מפרש|שיש בה קום עשה}} שניתק לעשה כגון הלאו דלא תכלה פאת שדך שיש בה עשה דלעני ולגר תעזוב אותם וכיוצא בזה. ואם עבר על אחת מאלו כיון שאין לוקין עליהם אם עשה תשובה נתכפר לו.{{ש}}
{{דה מפרש|ר' שמעון אומר ונרצה לו ולזבחו וכו'}} פי' משמשע ליה לר' שמעון דהאי "לו" אזבח נמי קאי והזבח מאי ריצוי בעי אלא שמע מינה שאף על פי שחסר סמיכה. [זו היא גירסת הראב"ד ופירושו].{{ש}}
והגר"א גריס כגירסת הר"ש משאנ"ץ '''''לו ולא לזבחו'''''. וז"ל הר"ש האדם צריך בשורה שנרצה לו אף על פי שחיסר מצות סמיכה אבל הזבח אין צריך בשורת ריצוי לומר שנרצה לו בדיעבד כמו בנטמא הדם וזרקו כי ודאי הזבח כשר לכתחלה לזרוק ולכפר. עכ"ל.
{{דה מפרש|( ט ) אם תאמר עון פיגול כבר נאמר לא יחשב וכו'}} רש"י בגמרא מגיה הגירסא להיפך ורבינו תם מקים הגירסא שלפנינו. והיא על פי מסקנת הגמרא {{ממ|זבחים|כח|א}} דתרווייהו, דהיינו חוץ לזמנו וחוץ למקומו, נפקא מקרא דפרשת צו דכתיב שם "ואם האכל יאכל וגו' ביום השלישי לא ירצה" ומוקמינן דקאי אמחשבת חוץ לזמנו וזהו שאמר כאן ואם עון נותר היינו שחשב להיות נותר חוץ לזמנו (דאנותר ממש ליכא לאוקמיה דאחרי שיכשר יחזור ויפסל) הרי כבר נאמר לא ירצה וסיפא דקרא לא יחשב לו פיגול יהיה מוקמינן ליה שם אחוץ למקומו וזהו שאמר כאן אם תאמר עון פיגול דהיינו חוץ למקומו הרי כבר נאמר לא יחשב.{{ש}}
{{דה מפרש|שהותרה מכללה בצבור}} לכתחלה הלכך יחיד שלא הותרה אצלו יביא הציץ וירצה בדיעבד.
{{דה מפרש|( י ) אין לי}} שהציץ מרצה.{{ש}}
{{דה מפרש|מנחת כהנים}} דנדר או נדבה.{{ש}}
{{דה מפרש|ומנחת כהן משיח}} מנחת חביתין.{{ש}}
{{דה מפרש|ת"ל לכל מתנות קדשיהם}} כלל את הכל שאם הקריבן בטומאה הורצו.{{ש}}
{{דה מפרש|אלא של אנשים}} דהא כתיב "אשר יקדישו בני ישראל" ונימא בנים ולא בנות.{{ש}}
{{דה מפרש|עון הקדשים ריבה}} שהרי תלה הכתוב ההרצאה בקדשים ולא המקדישים ואם כן כל אלו בכלל.{{ש}}
{{דה מפרש|הואיל שמצינו וכו'}} אלעיל קמהדר דאמר שם אין כפרה אלא בדם שנאמר וכו' מה תלמוד לומר וסמך ונרצה אחרי שאין הרצאה תלויה בסמיכה.{{ש}}
{{דה מפרש|שירי מצוה}} שלא נחשבה בעיניו ולא עשאה.{{ש}}
{{דה מפרש|וכפר}} שיצא ידי חובת נדרו.{{ש}}
{{דה מפרש|לכפר עליו}} האי 'עליו' קרא יתירא הוא.{{ש}}
{{דה מפרש|את שהוא עליו}} כגון דנדר שאמר הרי עלי עולה.{{ש}}
{{דה מפרש|חייב באחריותו}} כשמתה או נגנבה.{{ש}}
{{דה מפרש|ואת שאינו עליו}} כגון דאמר הרי זו עולה אינו חייב באחריותיו דהרי זו קאמר והא ליתיה.
| |||