טור אורח חיים תרפח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 19:
 
==בית יוסף==
'''מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר''' וכו' — משנה בריש [[מגילה ב א{|מגילה]]: מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר בשלשה עשר בארבעה עשר בחמשה עשר לא פחות ולא יותר. כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון, קורין בחמשה עשר. כפרים ועיירות גדולות קורין בארבעה עשר, אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה. ופירש רש"י: '''אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה''' – כלומר, מאחר שהמוקפין קורין בחמשה עשר, ושאין מוקפין קורין בארבעה עשר, הרי הכל בכלל, תו היכי משכחת אחד עשר שנים עשר שלשה עשר? אלא שהכפרים נתנו להם חכמים רשות להקדים קריאתה ליום הכניסה, יום שני בשבת שלפני ארבעה עשר או חמישי בשבת, שהוא יום הכניסה, מתכנסין לעיירות למשפט, לפי שבתי דינים יושבים בעיירות בשני ובחמישי בתקנת עזרא ([[בבא קמא פב א]]). והכפרים אינם בקיאים לקרות, וצריכין שיקראנה להם אחד מבני העיר. ולא הטריחום חכמים להתאחר ולבוא ביום ארבעה עשר, ופעמים שיום הכניסה בשלשה עשר ופעמים שהוא באחד עשר:
 
ומה שכתב: '''והאידנא אינה נקראת אלא בארבעה עשר אלא שהכרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר''' — שם על משנה זו, אמר רבה בר בר חנא אמר ר' יוחנן: זו דברי רבי עקיבא סתימתאה, אבל חכמים אומרים, בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה, אין קורין אותה אלא בזמנה. ופירש רש"י: הכל צופין למקרא מגילה ואומרים: יום ארבעה עשר באדר קרינן מגילה, נשארו לאדר חמשה עשר יום וחמשה עשר של ניסן עושין פסח; ואם תקדים קריאתה, יעשו פסח לסוף שלשים יום של קריאה, ונמצאו אוכלין חמץ בימים אחרונים של פסח. והרי"ף פירש, '''הואיל ומסתכלין בה''', כלומר, הואיל ועיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה כדי לחלק להם מעות פורים, אין קורין אותה אלא בזמנה. ויש שגורסים: "הואיל ומסתכנין בה", כלומר, באותה העת שהיו ישראל מעמידים דתיהם ואינם באים לידי סכנה, היו קורין אותה באחד עשר בשנים עשר בשלשה עשר; אבל בזמן הזה שמסתכנין ישראל בדתיהם, אין קורין אותה אלא בזמנה שהוא ארבעה עשר וחמשה עשר. ונראה שזו היתה גירסתו של [[רמב"ם הלכות מגילה א ט|הרמב"ם]] שכתב: במה דברים אמורים, שמקדימין וקורין ביום הכניסה? בזמן שיש לישראל מלכות; אבל בזמן הזה, אין קורין אותה אלא בזמנה, שהוא יום ארבעה עשר ויום חמשה עש.ר בני הכפרים ובני עיירות קורין בארבעה עשר, ובני כרכים קורין בט"ו: