טור חושן משפט רטז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{טור|חושן משפט|רטו|רטז|ריז|}} {{המרת או.סי.אר}} ==טור==" |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
{{המרת או.סי.אר}}
==טור==
אע"פ שהמוכר שדה בסתם מכר כל האילנות שבה טוב הוא לפרש בשטר שמכר אותה וכל האילנות שבה: וכן המוכר קרקע טוב הוא שיכתוב ולא שיירתי לי בזביני אילין כלום:
מכר השדה ופירש ואמר חוץ מדקל פלוני רואין אם הדקל טוב שטוען קב שיירו לבדו ואחרים כולם מכורין ואם אינו טוען קב אז ודאי כיון ששייר אפילו זה כל שכן הטובים ממנו ומיהו כל הפחותים ממנו או שהם כיוצא בו מכור והרמב"ם ז"ל כתב כסברא ראשונה:
מכר לו שדה וכתב לו חוץ מהאילנות אם אין בו אלא דקלים שיירם ולא כולן אלא הגבוהין שצריכן לעלות להן בחבל אבל שאינם גבוהים כל כך הם ללוקח ומכל מקום אם כולן נמוכין לא מכר מהם כלום ואם אין בו אלא נפנים שיירם ואם אין בו אלא שאר אילנות שיירם ולא כולם אלא אותן שהם עבים ואין העול כובשן אבל הדקין שהעול כובשן הם של לוקח ואם כולן דקין שהעול כובשן לא מכר מהם כלום ואם יש בה שאר אילנות ודקלים מכר את הדקלים ושייר האילנות וכן אם יש בה שאר אילנות וגפנים מכר הגפנים ושייר האילנות ואם יש בה גפנים ודקלים מכר הדקלים ושייר הגפנים היו בה חרובין ואמר חוץ מחרוב פלוני או חוץ מחצי חרוב פלוני לא קנה שאר חרובין וגם חצי חרוב ששייר בו לא קנה ואהני מה שהזכיר חרוב ששייר לו דרך לילך לאותו חרוב שהרי בלאו הכי לא היה נמכר עם כלל השדה:
אמר לו קרקע ודקלים אני מוכר לך פר"י שאין נותן לו אלא ב' דקלים ואפילו יש בו דקלים הרבה ורשב"ם פירש צריך ליתן לו כל השדה כמו שהוא עם כל דקלים שבה ועוד פירש מכר לו ב' דקלים אם יש לו שני דקלים במקום אחר יתנם לו אבל אם אין לו א"צ לקנותם כדי ליתנם לו שאין אדם מקנה דבר שאין ברשותו ואם אין בו דקלים כלל יראה שא"צ לקנות לו דקלים כדפרישית והקרקע קנוי לו כמו שהוא ששתי מכירות הן שאין הקרקע תלוי במכירת דקלים אבל הרמב"ם ז"ל כתב אפי' לא היו בו דקלים אם רצה לקנות לו שני דקלים הרי זה קנה המקח ואין הלוקח יכול לומר איני רוצה אלא בקרקע שיש בו דקלים יראה מדבריו שאם אינו נותן לו שני דקלים שגם מכר הקרקע בטל וכן פי' רב אלפס וא"א הרא"ש ז"ל כתב כדברי רשב"ם: ואם אמר לו קרקע בדקלים אני מוכר לך אם יש בו שני דקלים קנה ואם לאו מקח טעות הוא וחוזר:
קרקע של דקלים אני מוכר לך אפילו אם אין בו דקלים כלל הגיעו שלא אמר לו אלא קרקע שראויה לדקלים ומיהו אם יש בו דקלים קנאם:
הקונה שלשה אילנות בתוך שדה חבירו קנה הקרקע וכתב ה"ר יונה דוקא אילנות גדולות אבל שתילין קטנים שהעול כובשן ואין עולין להם בחבל אין להם קרקע אע"פ שמכרן לקיימן בתוך שדהו בתר שעת מכירה אזלינן והרמב"ם כתב אפילו הן נטיעות קטנות ומסתברא כדברי ה"ר יונה ואם קנה שלשה יוצאין משורש אחד למטה תחת הקרקע אבל למעלה ביציאתן מן הקרקע הרי הן שלשה ונטועין כראוי יש להן קרקע יבש האילן או נקצץ יכול ליטא אחר במקומו וקונה כל אילנות קטנות שביניהן וכמה קרקע קונה עמהם תחתיהן וכל מה שביניהן וחוצה להן כמלא אורה וסלו וזה המקום שחוצה להם אין אחד מהם רשאי לזורעו בלא דעת חבירו אבל מה שביניהן ותחתיהן הלוקח זורעו אם ירצה ואם פירש ששייר הקרקע לעצמו לא קנה הקרקע שתחתיהן וביניהן וחוצה להן ל"ש אם יש שם קרקע הרבה יותר ממה שצריך לאילנות לא שנא אם אין שם אלא כדי הצריך לאילנות אבל מקום האילנות קונה ליטע אחרים במקומן אם ייבשו במה דברים אמורים שבשלשה קונה קרקע בזמן שנטועין כחצובה פירוש אחר כנגד א' והשלישי כנגדם כזה [ +++ ] ושיהיה בין אילן לאילן לא פחות מארבע אמות ולא יותר משש עשרה ואלו הארבע והשש עשרה מודדין אותם ממקום יציאת האילן מן הארץ שהוא עב אבל אם אינן עומדים כצורה זו או שהן מקורבין יותר מארבע או מרוחקין יותר נמשש עשרה או שמכרן בזה אחר זה או שמכר לו שנים בתוך שדהו ואחד על המיצר או שנים בתוך שלו ואחד שיש לו בתוך שדה של חבירו ומכרו עם השנים שיש לו בתוך שדהו או שמפסיק ביניהם בור או אמת המים או רכב דקלים או רה"ר ואצ"ל אם לא מכר לו אלא ב' אילנות לבד בכל אלו לא קנה קרקע לפיכך לא קנה אילנות קטנים שביניהם ואם יבש או נקצץ אין לו בקרקע כלום והוא שאין גזעו מחליף אבל אם גזעו מחליף אין זה אילן חדש אלא כעולה מן הגזע דמי והוא משל בעל האילן ופירש רשב"ם לר"ע דאמר מוכר בעין יפה מוכר וקיימא לו כוותיה אפילו קונה שנים יש לו קרקע אבל ר"י פירש דאפילו ר"ע מודה דבקונה שנים אין לו קרקע וכן כתב א"א הרא"ש ז"ל ופירש רש"י אע"ג דבשנים אין לו קרקע ליטע אחרים במקומן ולא קרקע שביניהם מיהו יש לו כמלוא אורה וסלו וכ"ש תחתיהם כדי ללקט בהם פירות וגם דרך יש לו לכולי עלמא אפילו לרבנן כאדם המשאיל מקום לחברו להניח שם חפציו שמשאיל לו ג"כ מקום לילך שם וה"ר יונה כתב שאין המוכר רשאי ג"כ לזרוע תחתיהן דמטנפי פירי דלוקח והא דאמרינן שלא קנה לוקח תחתיהן היינו לענין שאינו רשאי לזרוע שם ובשלשה שקנה קרקע אם הגדילו הענפין ונתפשטו חוץ משיעור הקרקע שיש לו צריך לקצצם וכתב ה"ר יונה דאפילו לא הגדילו אלא תוך מלוא אורה וסלו צריך לקצצן שאם לא ישפה שמא יחזיק על יד תוספת לענפים במלוא אורה וסלו חוץ לענפים ואם נחלקו לאחר זמן שאומר הלוקח עד כאן היו מגיעין הענפים בשעת מכירה והמוכר אומר לא כי אלא נארכו הבדים כתב הרמב"ם ז"ל שעל הלוקח להביא ראיה שאם הגדילו היה משפה דדלמא לאו אדעתיה וכל השרינין היוצאים מהם לא שנא אם הם מגוף האילן ל"ש מן השרשים הכל לבעל האילן ובשנים שלא קנה קרקע אם נתפשטו אפילו הרבה א"צ לקצצם ואם הוציאו שרינין מהשרשים והוא במקום שאינו רואה פני חמה הן של מוכר ואם הוציאו מן הגזע והוא ממקום שרואה פני החמה הן של לוקח אבל צריך לקצצם ביד שמא פעמים יצאו מן הגזע סמוך לארץ ויתכסו אח"כ בקרקע עד שיראו כשלשה ויטעון הלוקח לקחתי שלשה ויש לי קרקע עמהם לפיכך צריך לקצצם מיד ואם קנה דקל אין לו כלום בשריגים אפילו היוצאים מעיקר הדקל:
מכר הקרקע ושייר לעצמו האילנות אפילו לא שייר אלא שני אילנות יש לו קרקע הצריך להם והרמב"ם זכרונו לברכה כתב יש לו חצי הקרקע הצריך להם ולא נהירא:
מכר לשנים כאחד לזה הקרקע ולזה האילנות מסקינן זה קנה אילנות וחצי קרקע וזה קנה חצי קרקע ופירש רשב"ם לאו דוקא חצי קרקע אלא בעל האילנות קנה תחתיהם וביניהם וחוצה להם כמלוא אורה וכלו אי נמי חצי קרקע דוקא וכגון שכל הקרקע צריך לאילנות ואפילו לא מכר לו אלא שני אילנות ור"י פירש שאין לבעל האילנות בגוף הקרקע כלום אפילו אם קנה שלשה כיון שמכרו לאחר ולא קנה אלא מקום האילנות ליטע אחרים תחתיהם אם ייבשו וכן הדין אפילו אם קנה שנים אם ייבשו יטע אחרים תחתיהן דכי היכי דלהאי זבין בעין יפה להאי נמי זבין בעין יפה וכ"כ א"א הרא"ש ז"ל:
הקונה אילנות לקצצן לשרפה בזיתי' מניח לו שני ענפים הסמוכי' לארץ שאז הן חוזרים וגדלים ובבתולת שקמה מניח ג' טפחים הסמוכים לארץ וקוצץ השאר ובסדן השקמה ב' טפחים ובשאר כל האילנות טפח בקנים ובגפנים מקשר התחתון ולמטה בדקלים ובארזים חופר ומשרש לפי שאין גזעו מחליף:
| |||