טור יורה דעה ב: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
{{המרת או.סי.אר}}
==טור==
שחיטה עכו"ם גבלה אפי" אחרים רואים אותו וכתב הרמב"ם אפי" הוא קטן ואפי" אינו עובד ע"ז כגון גר ותושב מומר אוכל נבלות לתיאבון ישראל בודק סכין נותן לו ואז מותר לאכול משחיטתו אפילו אם ישחוט בינו לבין עצמו ואפילו אם לא יאכל הוא ממנה תחילה וכתב הרשב"א אפילו אם אין יודעים אם יודע הלכות שחיטה ודוקא שבודק הסכין תחילה אכל אין ליתן לו בלא בדיקה על סמך שיבדקנו אחריו דחיישינן שמא ישכח ולא יבדקנו ובלא בדיקה תחילה או בסוף אסור אפי" אם ישראל עומד על גביו כתב הרשב"א שחט בינו לבין עצמו ולא ידענו באיזה סכין שחט ויש עמו סכין יפה ושאינו יפה ואומר שביפה שחט נאמן ואפילו אם נמצאת בשר שחוטה בידו אם יש טבחים ומקולים ישראל נאמן לומר מן השחוטה לקחתי ואפילו אם יש בידו עוף שאינו נמכר במקולים אם יש אנשים מומחים עמו במדינה נאמן לומר ישראל מומחה וכשר שחט לי שאינו מניח ההיתר ואוכל איסור ומומר אוכל נבלות להכעיס כתב הרשב"א שאין מוסרין לו בתחילה לשחוט אפילו אם ישראל עומד על גביו ואם שחט בדיעבד כשר ע"י בדיקת סכין תחילה או סוף וא"א ז"ל כתב שדינו כעכו"ם מומר לאחד משאר עכירות שוחט אפילו בינו לבין עצמו ואין צריך אפילו בדיקת הסכין תחילה או סוף והרמב"ם ז"ל הצריך נ"כ בדיקת סכין ות"מלשאר עבירות חוץ מע"ז וחילול שבת בפרחסיא אבל מומר לאחד מאלו הוי כעכו"ם גמור זכותי האידנא דינו כעכו"ם וצדוקי ובייתוסי כתב הרמב"ם שחיטתו אסורה ואם שוחט בפנינו מותרת שאינם בעכו"ם אלא שאין נאמנין לומר לא קלקלנו והרשב"א כתב אם שחט בינו לבין עצמו אפילו אם חותך כזית בשר ונותן לו אסורה שכל מצות שאינה כתובה בתורה אפילו החזיקו בו אין סומכין בה עליהם התחיל אחד מהפסולין לשחוט וגמר ישראל על ידו או הישראל שהתחיל וגמר הפסול על ידו פסילה בד"א שהתחיל הפסול בדבר שעושה אותו נבילה כגון בושט או ברובה של קנה אבל התחיל בחצי קנה וגמר הישראל על ידו כשרה היה הישראל והפסול אוחזין כסכין אחד ושוחטין פסולה ואצ"ל אם כל אחד סכינו בידו לא מיבעיא אם אין שחיטת הישראל אלא ע"י צירוף הפסולל אלא אפילו שחט כל אחד רובו של סימן פסולה:
|