טור יורה דעה קסו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{טור|יורה דעה|קסה|קסו|קסז|}} {{המרת או.סי.אר}} ==טור==" |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
{{המרת או.סי.אר}}
==טור==
המלוה מעות לחברו לא ידור בחצרו הגם ולא ישכור ממנו בפחות ולא יעשה מלאכה בעבדו אפילו הוא בטל דבשביל מעותיו הבטלות אצלו הוא עושה אפילו בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר אם בא לדור בו אחר שהלוהו צריך ליתן לו שכר וכ"ש אם אומר לו הלויני ודור בחצרי שצריך ליתן לו שכר וכתב הרמב"ן דוקא לכתחלה שבא לדור בו אבל אם דר בו כבר כיון דחצר לא קיימא לאגרא אפילו הוא גברא דעביד למיגר אם הלוהו ודר בו אין כאן שום צד רבית ואפילו לצאת ידי שמים א"צ לתת לו ומ"מ אם אמר לו הלויני ודור בחצרי הוי אבק רבית ולא מפקינן ובחצר דקיימא לאגרא אם אמר לו הלויני ודור בחצרי הוא רבית קצוצה והלוהו ודר בו הוי אבק רבית והרמב"ם כתב דאפילו בחצר דלא קיימא לאגרא ונברא דלא עביד למיגר אם הלוהו ודר בו הוי אבק רבית וא"א הרא"ש ז"ל הסכים לדברי הרמב"ן והלויני ודור בחצרי דהוי רבית קצוצה אי קיימא לאגרא ואבק רבית אי לא קיימא לאגרא אין חילוק בין אם אמר כן בשעת הלואה או לאחר הלואה שאין חילוק בין קצץ בשעת הלואה להרויח לו זמן אחר ההלואה בשביל המתנת המעות דכשעת מתן מעות דמיא והרמב"ם חלק שכתב הורו רבותי שהמלוה לחבירו ולאחר זמן תבע חובו ואמר לו הלוה דור בחצרי עד שאפרע לך חובך הרי זה אבק רבית לפי שלא קצץ בשעת ההלואה ורש"י פירש שאין חילוק ומיהו דוקא שאמר לו כן בשעה שמרויח לו הזמן אבל אם כבר הרויח לו הזמן ובא בתוך הזמן ואמר דור בחצרי בשביל מעותיך שהן בטלות אצלי לא הוי אלא רבית מאוחרת א"נ י"ל דלא מקרי רבית מאוחרת אלא במה שנתן לו אחר שפרעו אבל כיון שאומר כן בעוד שהוא חייב לו אסור ובהלוהו ודר בחצרו שהוא אבק רבית לדעת הרמב"ם אפי' אי לא קיימא לאגרא ולדעת הרמב"ן בקיימא לאגרא כתב רב אלפס לא מיביא אם פרעו כבר דלא מפקינן מיניה דמלוה שכר הדירה שדר בו אלא אפי' לא פרעו הלוה עדיין ושואל הלוה שינכר לו מחובו שיעור השכירות שראוי ליתן על שדר בחצרו לא מנכינן ליה וצריך לפרוע לו כל החוב משלם וה"ר אפרים חלק עליו בזה וכתב כיון שלא פרעו מנכינן לו שיעור השכירות מעיקר החוב ולזה הסכים א"א ז"ל ואם משכן לו הבית זה יתבאר בדיני משכונא לקמן בע"ה:
| |||