טור אבן העזר עח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "בפדיונה כיצד נשבית חייב לפדותה ואינו יכול לומר הרי זה גיטך וכתובתיך ותפדה את עצמך ואפי' א..."
 
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{טור|אבן העזר|עז|עח|עט|}}
 
==טור==
בפדיונה כיצד נשבית חייב לפדותה ואינו יכול לומר הרי זה גיטך וכתובתיך ותפדה את עצמך ואפי' אם יאמר איני פודך ולא אטול פירותיך אין שומעין לו אע"פ שתקנו פרקונה תחת פירות שאוכל משלה אפי"ה אין שומעין לו אלא צריך לפדותה אפילו אם פדיונה עולה יותר מכתובתה ואפילו יותר מכדי שויה אבל רב אלפס פוסק שאינו חייב לפדותה אלא בכדי שויה וכ"כ הרמב"ם וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא הראשונה ואינו חייב לפדותה אלא פעם אחת נשבית שנית אינו חייב לפדותה וי"א שאינו חייב לפדותה בפעם ב' ביותר מכדי כתובתה אבל עד כדי כתובתה חייב גם בפעם ב' ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל אלא אינו חייב בפדיונה כלל בפעם השנית והרמב"ם כתב נשבית פעם שנית ורצה לגרשה ה"ז מגרש ויתן כתובה והיא תפדה את עצמה נשבית והוא במ"ה בית דין יורדין לנכסיו ומוכרים בהכרזה ופודין כדרך שהבעל פודה: כהן שנשבית אשתו חייב לפדותה אע"פ שאסורה לו כיון שמתחלתה היתה מותרת ואיסור שבייה גרם לה ליאסר חייב לפדותה ומחזירה לבית אביה אפי' הוא בעיר אחרת ונותן לה כתובתה אבל אם נשאת לו באיסור כגון אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל אינו חייב לפדותה כתב הרמב"ם המדיר את אשתו נדר שהוא חייב בגללו לגרשה וליתן לה כתובתה ונשבית אחר שהדירה אינו חייב לפדותה שבשעה שהדירה נתחייב לגרשה וליתן לה כתובה אין חיוב פדיונה עליו אלא בחייו אבל אלמנתו אינה נפדית מנכסיו לא מיבעיא אם נשבית אחר מותו אלא פי' נשבית בחייו ולא הספיק לפדותה עד שמת אין היורשין חייבין לפדותה ואפי' אם היא זקוקה ליבם אלא נפדית משל עצמה או תטול כתובתה ותפדה את עצמה: