שבחי הר"ן: הבדלים בין גרסאות בדף

וכן נהג תמיד שלא היה חושב בדעתו כי אם אותו היום לבד ועל ידי זה היה יכול לשא על עצמו על עבודתו שהיתה כבדה עליו מאד. ובלא זה לא היה יכול לשא עליו כלל מחמת שהיה מרבה בעבודת השם מאד בכמה מיני עבודות בכל יום והכל בטרחא וביגיעה גדולה ובכבדות גדול מאד, עד שלא היה אפשר לשא עליו על כזה כי אם על ידי עצה הנ"ל שלא היה חושב בדעתו רק אותו היום בלבד כנ"ל.

 

 

והכלל שהיה ממאס מאד תאווה זו בתכלית המאוס, עד שגזר ואמר שמי שהוא חכם אמת קצת, אין התאווה הזאת נחשבת לניסיון כלל. אבל גם קדם שזכה לזה שיתבטל ויהיה נמאס אצלו לגמרי התאווה הזאת, גם קדם לזה גם אז היו לו כמה וכמה ניסיונות גדולות ונוראות מאד בתאווה זו, אשר אי אפשר לבאר בפרט. כי בימי נעוריו ממש, בעת רתיחת הדמים היה לו כמה וכמה ניסיונות גדולות של תאווה זו עד אין מספר אשר היה בידו למלאת תאוותו והיה בסכנה גדולה מאד מאד. אך היה גיבור חזק והתגבר על יצרו וכפה תאוותו כמה וכמה פעמים. ואף על פי כן לא היה מתרחק עצמו פעם שנית לברוח מהניסיון, רק אדרבא היה חפץ בניסיונות והיה מתפלל להשם יתברך שיזמין לו ניסיונות. כי היה חזק בדעתו שבודאי לא ימרוד כנגד השם יתברך. כי איך אפשר שיעשה עברה, חס ושלום, ויעבר על רצון השם יתברך אם לא שיהיה נעשה משגע, חס ושלום, בעת הזאת. אבל מאחר שיהיה לו איזה שכל בעלמא בעת הניסיון בודאי יוכל לעמד, לפי גדל חזק לבו שהיה חזק בה' מאד. ואף על פי כן, בעת שבא עליו הניסיון היה בסכנה גדולה מאד והיה צועק להשם יתברך מאד, עד שזכה להתגבר על יצרו ולהינצל. ואף על פי כן לא התרחק עצמו מהניסיון פעם אחרת אף על פי שבשעת הניסיון היה קשה עליו מאד כנ"ל. וכן היה כמה וכמה פעמים הרבה מאד עד אין שעור. והשם יתברך היה בעזרו וזכה להתגבר על יצרו ולשבר תבערת המדורה של תאווה הכללית הזאת.