משנה ברורה על אורח חיים תרז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פרשן על שו"ע|משנה ברורה|אורח חיים|תרו|תרז|תרח}}
 
 
==סעיף א==
*'''<קטע התחלה=מ"ב א/>{{משע|מב|א|קודם סעודה המפסקת'''}} – שמא יארע לו דבר קלקלה בסעודה, שייחנק או שתיטרף דעתו, ולא יוכל להתוודות אחר כך. ויש פוסקים שסוברין שצריך להתוודות גם אחר אכילה קודם חשיכה. וראוי להחמיר כדעה זו (של"ה). וכן נהגו בזמנינו, שאומרים אז תפילה זכה:
===(א)===
*'''קודם סעודה המפסקת''' – שמא יארע לו דבר קלקלה בסעודה, שייחנק או שתיטרף דעתו, ולא יוכל להתוודות אחר כך. ויש פוסקים שסוברין שצריך להתוודות גם אחר אכילה קודם חשיכה. וראוי להחמיר כדעה זו (של"ה). וכן נהגו בזמנינו, שאומרים אז תפילה זכה:
 
*'''{{משע|מב|ב|ויחיד אומרו אחר שגמר תפילתו'''}} – רוצה לומר, בין ערב יום כיפור במנחה ובין ביום הכיפורים, אימתי שמתוודה אומרו אחר שגמר תפילתו, קודם "אלהי נצור":
===(ב)===
*'''ויחיד אומרו אחר שגמר תפילתו''' – רוצה לומר, בין ערב יום כיפור במנחה ובין ביום הכיפורים, אימתי שמתוודה אומרו אחר שגמר תפילתו, קודם "אלהי נצור":
 
===(ג)===
*'''אומרו ביום כיפור''' – אבל במנחה כשחוזר התפילה אינו אומר כלל הווידוי, כדלקמן [[#סעיף ה|בס"ה בהג"ה]]:
 
===(ד)===
*'''בתוך התפילה''' – רוצה לומר שכוללו בתוך הברכה האמצעית:
 
*'''{{משע|מב|ג|אומרו ביום כיפור'''}} – אבל במנחה כשחוזר התפילה אינו אומר כלל הווידוי, כדלקמן [[#סעיף ה|בס"ה בהג"ה]]:
 
*'''{{משע|מב|ד|בתוך התפילה'''}} – רוצה לומר שכוללו בתוך הברכה האמצעית:<קטע סוף=מ"ב א/>
 
==סעיף ב==
*'''<קטע התחלה=מ"ב ב/>{{משע|מב|ה|אין צריך לפרט'''}} – אלא כשיאמר סתם "חטאתי", יצא ידי מצוות וידוי:
===(ה)===
*'''אין צריך לפרט''' – אלא כשיאמר סתם "חטאתי", יצא ידי מצוות וידוי:
 
*'''{{משע|מב|ו|הרשות בידו'''}} – הנה מדכתב אחר כך: '''ואם מתוודה בלחש''', משמע דרישא איירי במתוודה בקול רם. ואף דהרמ"א כתב בהג"ה דבקול רם אין לפרט החטא, משמע דאיסורא נמי איכא. התם מיירי בחטא שאינו מפורסם לרבים, ומפני שאין זה כבוד המקום שמגלה לרבים שחטא כנגדו. אבל בחטא המפורסם לרבים, רשות בידו לפרטו ברבים אפילו בקול רם:
===(ו)===
*'''הרשות בידו''' – הנה מדכתב אחר כך: '''ואם מתוודה בלחש''', משמע דרישא איירי במתוודה בקול רם. ואף דהרמ"א כתב בהג"ה דבקול רם אין לפרט החטא, משמע דאיסורא נמי איכא. התם מיירי בחטא שאינו מפורסם לרבים, ומפני שאין זה כבוד המקום שמגלה לרבים שחטא כנגדו. אבל בחטא המפורסם לרבים, רשות בידו לפרטו ברבים אפילו בקול רם:
 
*'''{{משע|מב|ז|בלחש נכון לפרט'''}} – ובזה אין חילוק בין מפורסם לשאינו מפורסם, דהכל גלוי לפני המקום:
===(ז)===
*'''בלחש נכון לפרט''' – ובזה אין חילוק בין מפורסם לשאינו מפורסם, דהכל גלוי לפני המקום:
 
*'''{{משע|מב|ח|החטא'''}} – כדי שיתבייש יותר כשמזכיר חטאיו. ואכתי מקרי כסוי חטאה, כיוון שאינו נשמע לבני אדם:
===(ח)===
*'''החטא''' – כדי שיתבייש יותר כשמזכיר חטאיו. ואכתי מקרי כסוי חטאה, כיוון שאינו נשמע לבני אדם:
 
*'''{{משע|מב|ט|אין לפרט החטא'''}} – מדסתם, משמע דאפילו בעוון שבין אדם לחבירו גם כן אסור:<קטע סוף=מ"ב ב/>
===(ט)===
*'''אין לפרט החטא''' – מדסתם, משמע דאפילו בעוון שבין אדם לחבירו גם כן אסור:
 
==סעיף ג==
*'''<קטע התחלה=מ"ב ג/>{{משע|מב|י|מעומד'''}} – דהכי הוי דרך הכנעה טפי, ומתוודה בלב שלם. וטוב שישחה כמו במודים. ולא יסמוך על דבר, שאם יינטל אותו דבר ייפול. ואם סמך, צריך עיון אם יחזור ויתוודה [פמ"ג]. והעמידה צריכה להיות עד אחר "על חטא שאנו חייבים עליהם ארבע מיתות בית דין":
 
*'''{{משע|מב|יא|והוא התוודה כבר'''}} – מלשונו משמע דדעתו, דכיוון שהתוודה כבר בעצמו, אין צריך פעם שני לחזור ולהתוודות, אלא לשמוע מש"ץ, כשאר חזרת הש"ץ. והרמ"א בשם הר"ן פליג על זה וסבירא ליה דצריך לחזור ולהתוודות, וכן פסק בעיטור ומאירי, וכן המנהג בזמנינו.
 
*ב"על חטא" צריך לומר "בסתר ובגלוי, בשגגה ובזדון" [דה"ח], משום דיש להקדים הקל לחמור. ובמטה אפרים מסיק דאין לשנות מן הנוסח הכתוב בסידורים, דאין כדאי להוציא עצמו מן הכלל בשביל זה. וכל אחד לא ישנה ממנהג מדינתו.
==סעיף ג==
===(י)===
*'''מעומד''' – דהכי הוי דרך הכנעה טפי, ומתוודה בלב שלם. וטוב שישחה כמו במודים. ולא יסמוך על דבר, שאם יינטל אותו דבר ייפול. ואם סמך, צריך עיון אם יחזור ויתוודה [פמ"ג]. והעמידה צריכה להיות עד אחר "על חטא שאנו חייבים עליהם ארבע מיתות בית דין":
 
*אין לדבר בשעת הווידוי, ואפילו באמירת "על חטא". אכן לענות קדיש וקדושה יש לפסוק אפילו באמצע "אשמנו".
===(יא)===
*'''והוא התוודה כבר''' – מלשונו משמע דדעתו, דכיוון שהתוודה כבר בעצמו, אין צריך פעם שני לחזור ולהתוודות, אלא לשמוע מש"ץ, כשאר חזרת הש"ץ. והרמ"א בשם הר"ן פליג על זה וסבירא ליה דצריך לחזור ולהתוודות, וכן פסק בעיטור ומאירי, וכן המנהג בזמנינו.
*ב"על חטא" צריך לומר "בסתר ובגלוי, בשגגה ובזדון" [דה"ח], משום דיש להקדים הקל לחמור. ובמטה אפרים מסיק דאין לשנות מן הנוסח הכתוב בסידורים, דאין כדאי להוציא עצמו מן הכלל בשביל זה. וכל אחד לא ישנה ממנהג מדינתו.
*אין לדבר בשעת הווידוי, ואפילו באמירת "על חטא". אכן לענות קדיש וקדושה יש לפסוק אפילו באמצע "אשמנו".
*בשעת אמירת הווידוי, כשמזכיר החטא, יכה באגרוף על החזה או על הלב, כלומר: אתה גרמת לי שאחטא [אחרונים]:
 
===(יב)===
*'''אבל אנחנו חטאנו''' – והוא הדין שצריך לומר גם כן "עווינו פשענו". אלא שנהגו לומר גם שארי דברים, כגון: "מה נאמר לפניך" וגו', ו"אתה יודע רזי עולם", ו"על חטא":
 
*בשעת אמירת הווידוי, כשמזכיר החטא, יכה באגרוף על החזה או על הלב, כלומר: אתה גרמת לי שאחטא [אחרונים]:
 
*'''{{משע|מב|יב|אבל אנחנו חטאנו'''}} – והוא הדין שצריך לומר גם כן "עווינו פשענו". אלא שנהגו לומר גם שארי דברים, כגון: "מה נאמר לפניך" וגו', ו"אתה יודע רזי עולם", ו"על חטא": <קטע סוף=מ"ב ג/>
 
==סעיף ד==
*'''<קטע התחלה=מ"ב ד/>{{משע|מב|יג|אפילו הכי יכול''' וכו'}} – אף בין אדם לחבירו, גנב וגזל וכדומה, אף על פי שמחל לו והשיב את הגזילה, מכל מקום מתוודה ביום הכיפורים לעולם; דמכל מקום בין אדם למקום חטא. אבל אם הקניט חבירו בדברים, או עני המהפך בחררה, יש לומר כהאי גוונא, כיוון שביקש מחילה מחבירו והתוודה ביום כיפור אחד, אין צריך להתוודות ביום כיפור שנית [פמ"ג]:
===(יג)===
*'''אפילו הכי יכול''' וכו' – אף בין אדם לחבירו, גנב וגזל וכדומה, אף על פי שמחל לו והשיב את הגזילה, מכל מקום מתוודה ביום הכיפורים לעולם; דמכל מקום בין אדם למקום חטא. אבל אם הקניט חבירו בדברים, או עני המהפך בחררה, יש לומר כהאי גוונא, כיוון שביקש מחילה מחבירו והתוודה ביום כיפור אחד, אין צריך להתוודות ביום כיפור שנית [פמ"ג]:
 
===(יד)===
*'''לחזור ולהתוודות''' – ובגמרא קאמר, הרי זה משובח, משום שנאמר: "וחטאתי נגדי תמיד":
 
 
*'''{{משע|מב|יד|לחזור ולהתוודות'''}} – ובגמרא קאמר, הרי זה משובח, משום שנאמר: "וחטאתי נגדי תמיד":<קטע סוף=מ"ב ד/>
 
==סעיף ה==
*'''<קטע התחלה=מ"ב ה/>{{משע|מב|טו|בתפילת מנחה ערב יום הכיפורים''' וכו'}} – לאפוקי מדעת רש"י, דסבירא ליה דכל שהווידוי סמוך לתפילה יכול לחתום: "ברוך אתה ה' האל הסולחן". והוא הדין בכל תפילת יום כיפור אינו חותם בווידוי שאחריה; ונקט תפילת מנחה, משום דבזה הסימן איירי בתפילת המנחה:
===(טו)===
*'''בתפילת מנחה ערב יום הכיפורים''' וכו' – לאפוקי מדעת רש"י, דסבירא ליה דכל שהווידוי סמוך לתפילה יכול לחתום: "ברוך אתה ה' האל הסולחן". והוא הדין בכל תפילת יום כיפור אינו חותם בווידוי שאחריה; ונקט תפילת מנחה, משום דבזה הסימן איירי בתפילת המנחה:
 
*'''{{משע|מב|טז|אינו חותם''' וכו'}} – ואחר "אלהי עד שלא נוצרתי", שהוא גם כן כעין וידוי, יאמר "אלהי נצור לשוני" וכו'.
===(טז)===
*'''אינו חותם''' וכו' – ואחר "אלהי עד שלא נוצרתי", שהוא גם כן כעין וידוי, יאמר "אלהי נצור לשוני" וכו'.
*אותן האומרין תמיד "יהיו לרצון" מיד אחר התפילה קודם תחנונים, הוא הדין כאן יאמר "יהיו לרצון" קודם שמתחיל לומר "אלקינו ואלקי אבותינו תבוא לפניך תפילתנו" וכו':
 
*אותן האומרין תמיד "יהיו לרצון" מיד אחר התפילה קודם תחנונים, הוא הדין כאן יאמר "יהיו לרצון" קודם שמתחיל לומר "אלקינו ואלקי אבותינו תבוא לפניך תפילתנו" וכו':<קטע סוף=מ"ב ה/>
 
==סעיף ו==
*'''<קטע התחלה=מ"ב ו/>{{משע|מב|יז|ארבעים'''}} – לאו דווקא, אלא שלושים ותשע [מ"א]:
===(יז)===
*'''ארבעים''' – לאו דווקא, אלא שלושים ותשע [מ"א]:
 
'''{{משע|מב|יח|שמתוך כך''' וכו'}} – דבאמת אין מלקות מועיל בזמן הזה, דאין לנו סמוכים, וגם אין חייב מלקות, דליכא התראה. אלא דעושים כן, שמתוך כך ישוב וכו':<קטע סוף=מ"ב ו/>
===(יח)===
'''שמתוך כך''' וכו' – דבאמת אין מלקות מועיל בזמן הזה, דאין לנו סמוכים, וגם אין חייב מלקות, דליכא התראה. אלא דעושים כן, שמתוך כך ישוב וכו':
 
*'''{{משע|מב|יט|וידויים'''}} – שלוש פעמים אשמתי ובגדתי וכו' [ד"מ]:
===(יט)===
*'''וידויים''' – שלוש פעמים אשמתי ובגדתי וכו' [ד"מ]:
 
*'''{{משע|מב|כ|כל דהו'''}} – אף על פי שדינה ברוחב טפח [מ"א]. והוא הדין דלוקה רק מכות קלים:
===(כ)===
*'''כל דהו''' – אף על פי שדינה ברוחב טפח [מ"א]. והוא הדין דלוקה רק מכות קלים:
 
*'''{{משע|מב|כא|פניו לצפון''' וכו'}} – יש אומרים שהוא הדין איפכא, פניו לדרום ואחוריו לצפון; ובא רק לאפוקי שלא יהא אחוריו למזרח או למערב, שהם מקומות שהשכינה שרויה שם. אבל הט"ז כתב, דווקא יהפוך פניו לצפון, שעיקר חטאת האדם הוא מחמת ממון, וכתיב: "מצפון זהב יאתה", על כן מכניע עצמו לאותו צד, להודיע שמשם בא לו החטא, עד כאן. וכן נוהגין:
===(כא)===
*'''פניו לצפון''' וכו' – יש אומרים שהוא הדין איפכא, פניו לדרום ואחוריו לצפון; ובא רק לאפוקי שלא יהא אחוריו למזרח או למערב, שהם מקומות שהשכינה שרויה שם. אבל הט"ז כתב, דווקא יהפוך פניו לצפון, שעיקר חטאת האדם הוא מחמת ממון, וכתיב: "מצפון זהב יאתה", על כן מכניע עצמו לאותו צד, להודיע שמשם בא לו החטא, עד כאן. וכן נוהגין: