משנה ברורה על אורח חיים תקפח: הבדלים בין גרסאות בדף

{{משע|מב|ד|נתבאר בסימן תקפ"ז סעיף ג'}} – ולפי מה שכתבנו שם, דהעיקר כדעה ראשונה, אם כן בכל גווני לא יצא.<קטע סוף=מ"ב א/>

<קטע התחלה=מ"ב ב/>{{משע|מב|ה|תשע תקיעות וכו'}} – נקט לישנא דגמרא, וכפי עיקר הדין דבעינן רק תשע קולות, דהיינו תקיעה תרועה תקיעה שלוש פעמים. ולדידן בשמע השלושה סדרים בתשע שעות, וכדלקמן ב[[שולחן ערוך אורח חיים תקצ#סעיף ב|סימן תק"צ סעיף ב]].

{{משע|מב|ח|שאינו ראוי באותו בבא}} – כגון שעומד בתש"ת ושמע תרועה, או שעומד בתר"ת ושמע שברים. אבל האחרונים הסכימו, דלפי פסק המחבר לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תקצ#סעיף ח|סימן תק"צ סעיף ח']] דאפילו בהכפיל השברים או התרועה ב' פעמים הוי הפסק, הוא הדין הכא בשמע ב' שברים או ב' תרועות זה אחר זה וכיון לצאת, גם כן מפסיד כל השלושה קולות וצריך לתקוע מחדש.<קטע סוף=מ"ב ב/>

<קטע התחלה=מ"ב ג/>{{משע|מב|ט|שתקעו כולם כאחד וכו'}} – דהיינו שאחד עשה תקיעה, והשני תרועה, והשלישי התקיעה השניה, וכן כולם. ואינו יוצא בזה, כדמסיים, '''שאין כאן פשוטה''' וכו', דבעינן שתהא תרועה באמצע, ולפניה ולאחריה תקיעה, ולא שיהיו כל הקולות בבת אחת. וצריך לתקוע מחדש. ומכל מקום הברכה לא הפסיד אם לא הפסיק בדבר אחר. ויש מי שאומר דעל כל פנים ידי תקיעה אחת יצא, וצריך להשלים עליה ח' קולות מתרועה ואילך. ויש אומרים דאפילו ידי תקיעה אחת לא יצא, וצריך להתחיל מחדש כל הט' קולות.

ויש אומרים דאפילו בשופר אין תרי קלי משתמעי כדי לצאת בשתיהם, ולא יצא אלא באחת מהם. וראוי להחמיר כסברא זו. ועיין ביאור דעה זו בביאור הלכה.<קטע סוף=מ"ב ג/>

<קטע התחלה=מ"ב ד/>{{משע|מב|יב|שניהם}} – דווקא כל התקיעה נוכל להשתמש לזה ולזה; אבל להפסיק חד תקיעה, חציה לזה וחציה לזה, כגון שתקע תקיעה ארוכה שיש בה כשיעור שתי תקיעות, ואחד התכוין לצאת מראשה עד חציה, והשני מחציה עד סופה, לא מהני ולא מידי, דלא מפסקינן לה לחצאין. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים תקפז#(יד)|סימן תקפ"ז במ"ב ס"ק י"ד]].<קטע סוף=מ"ב ד/>

<קטע התחלה=מ"ב ה/>{{משע|מב|יג|אין תוקעין בשופר}} – גזירה שמא יטלנו בידו לילך אצל בקי ללמוד, ויעבירנו ארבע אמות בראש השנה.

{{משע|מב|טו|לצורך גופו}} – שרוצה לשאוב בו מים וכהאי גוונא. ודווקא בשבת מותר, דכיוון דאין תוקעין – לא הוקצה למצוותו; מה שאין כן ביום טוב, אף שאין איסור טלטול בשופר אפילו כל היום [וכדלקמן בסימן תקצ"ו בט"ז ס"ק ב'], מכל מקום להשתמש בו אסור, שהרי הוקצה למצוותו, וכמו לעניין אתרוג, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים תרסה#סעיף א|בסימן תרס"ה]].<קטע סוף=מ"ב ה/>