משנה ברורה על אורח חיים תקפח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10:
{{משע|מב|ג|לא יצא}} – דסוף תקיעה בלא תחילה לא מהני ולא מידי, וכדלעיל ב[[שולחן ערוך אורח חיים תקפז#סעיף ג|סימן תקפ"ז סעיף ג']]. [והוא הדין אם שמע מקצת תקיעה ביום ומקצתה אחר כך בלילה, גם כן לא יצא, דתחילה בלא סוף גם כן לא מהני ולא מידי, וכנזכר לעיל שם]. ונראה דאפילו היום, שנוהגין לתקוע שלושים קולות לצאת ידי כל ספק, צריכין גם כן ליזהר שאף תקיעה ראשונה לא תהיה אפילו מקצתה קודם אור היום.
 
{{משע|מב|ד|נתבאר בסימן תקפ"ז סעיף ג'}} – ולפי מה שכתבנו שם, דהעיקר כדעה ראשונה, אם כן בכל גווני לא יצא.<קטע סוף=מ"ב א/>
 
===סעיף ב===
<קטע התחלה=מ"ב ב/>{{משע|מב|ה|תשע תקיעות וכו'}} – נקט לישנא דגמרא, וכפי עיקר הדין דבעינן רק תשע קולות, דהיינו תקיעה תרועה תקיעה שלוש פעמים. ולדידן בשמע השלושה סדרים בתשע שעות, וכדלקמן ב[[שולחן ערוך אורח חיים תקצ#סעיף ב|סימן תק"צ סעיף ב]].
 
{{משע|מב|ו|יצא}} – בדיעבד, אם כיון לצאת. ואפילו הסיח דעתו והפסיק בדיבור בינתיים. וכתב המגן אברהם דכל זה בששהה ביניהם שלא מחמת אונס; הא בשהה באונס, אם שהה אפילו רק כדי לגמור את כל הסדר, יחזור לראש אותו הסדר, לפי פסק הרמ"א ב[[שולחן ערוך אורח חיים סה|סימן ס"ה]] עיין שם. ולעניין אם צריך לחזור ולברך בכהאי גוונא, עיין לעיל סימן ס"ה בביאור הלכה, שיש בזה מחלוקת בין האחרונים. ועיין בביאור הלכה בכאן מה שכתבנו בזה.
שורה 19:
{{משע|מב|ז|דדווקא בשלא הפסיק וכו'}} – סבירא להו דזה גרע מהיסח הדעת ושיחה, דבעינן שיהיה תרועה באמצע, ולפניה ולאחריה חדא חדא תקיעה, וכשמערב קול אחר מתקלקל הסדר. ואף על גב דהוא בעצמו לא תקע, מכל מקום הרי כיוון לצאת וכתוקע בעצמו דמי. ועל כן, אם שמע קול שופר שאינו ראוי באותו סדר, בטלו כל השלוש תקיעות. [מכל מקום, שש הקולות שמקודם לא בטלו]. ויחזור ויתקע, ומכל מקום לא יברך שוב.
 
{{משע|מב|ח|שאינו ראוי באותו בבא}} – כגון שעומד בתש"ת ושמע תרועה, או שעומד בתר"ת ושמע שברים. אבל האחרונים הסכימו, דלפי פסק המחבר לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תקצ#סעיף ח|סימן תק"צ סעיף ח']] דאפילו בהכפיל השברים או התרועה ב' פעמים הוי הפסק, הוא הדין הכא בשמע ב' שברים או ב' תרועות זה אחר זה וכיון לצאת, גם כן מפסיד כל השלושה קולות וצריך לתקוע מחדש.<קטע סוף=מ"ב ב/>
 
===סעיף ג===
<קטע התחלה=מ"ב ג/>{{משע|מב|ט|שתקעו כולם כאחד וכו'}} – דהיינו שאחד עשה תקיעה, והשני תרועה, והשלישי התקיעה השניה, וכן כולם. ואינו יוצא בזה, כדמסיים, '''שאין כאן פשוטה''' וכו', דבעינן שתהא תרועה באמצע, ולפניה ולאחריה תקיעה, ולא שיהיו כל הקולות בבת אחת. וצריך לתקוע מחדש. ומכל מקום הברכה לא הפסיד אם לא הפסיק בדבר אחר. ויש מי שאומר דעל כל פנים ידי תקיעה אחת יצא, וצריך להשלים עליה ח' קולות מתרועה ואילך. ויש אומרים דאפילו ידי תקיעה אחת לא יצא, וצריך להתחיל מחדש כל הט' קולות.
 
{{משע|מב|י|ואפילו אחד תקע בחצוצרות}} – אף על גב דהקולות משונים.
שורה 32:
וכן הוא הדין לדידן, שתוקעין תשר"ת ותש"ת ותר"ת, אם שמע אותם משלושה בני אדם, שכל אחד תקע סדר שיוצא כל התקיעות בשמיעתו בבת אחת.
 
ויש אומרים דאפילו בשופר אין תרי קלי משתמעי כדי לצאת בשתיהם, ולא יצא אלא באחת מהם. וראוי להחמיר כסברא זו. ועיין ביאור דעה זו בביאור הלכה.<קטע סוף=מ"ב ג/>
 
 
===סעיף ד===
<קטע התחלה=מ"ב ד/>{{משע|מב|יב|שניהם}} – דווקא כל התקיעה נוכל להשתמש לזה ולזה; אבל להפסיק חד תקיעה, חציה לזה וחציה לזה, כגון שתקע תקיעה ארוכה שיש בה כשיעור שתי תקיעות, ואחד התכוין לצאת מראשה עד חציה, והשני מחציה עד סופה, לא מהני ולא מידי, דלא מפסקינן לה לחצאין. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים תקפז#(יד)|סימן תקפ"ז במ"ב ס"ק י"ד]].<קטע סוף=מ"ב ד/>
 
===סעיף ה===
<קטע התחלה=מ"ב ה/>{{משע|מב|יג|אין תוקעין בשופר}} – גזירה שמא יטלנו בידו לילך אצל בקי ללמוד, ויעבירנו ארבע אמות בראש השנה.
 
{{משע|מב|יד|ואסור לטלטלו}} – דהוא כלי שמלאכתו לאיסור.
 
{{משע|מב|טו|לצורך גופו}} – שרוצה לשאוב בו מים וכהאי גוונא. ודווקא בשבת מותר, דכיוון דאין תוקעין – לא הוקצה למצוותו; מה שאין כן ביום טוב, אף שאין איסור טלטול בשופר אפילו כל היום [וכדלקמן בסימן תקצ"ו בט"ז ס"ק ב'], מכל מקום להשתמש בו אסור, שהרי הוקצה למצוותו, וכמו לעניין אתרוג, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים תרסה#סעיף א|בסימן תרס"ה]].<קטע סוף=מ"ב ה/>