תמ"א 35: הבדלים בין גרסאות בדף

תמ״אתמ"א 35

במשך 50 שנות תכנון במדינת ישראל, ובמקביל להתפתחויות מרחיקות לכת בכלי התכנון המרחבי בעולם, השתכללה והלכה שפת התכנון וקובעו בתוכה מערכות ומונחים, באופן שבו כל תכנית רחבת היקף נוטלת מהעבר ומוסיפה נדבך ייחודי משלה.ג ם תמ״אתמ"א 35 נוטלת מונחים, הגדרות והוראות נבחרות מתכניות מתאר ארציות ומחוזיות קיימות, משלבת אותם במערכת מונחים, הגדרות והוראות חדשה ועדכנית, ויוצרת שפת תכנון שתוכל להוות מסד למערך התכניות העתידי.

שפת התכנון של תמ״אתמ"א 35 נועדה להוות כלי מרכזי למימוש מטרותיה של התכנית, לרבות שתי מטרות שביניהן קיים מתח מתמיד: מתן מענה לצורכי הפיתוח הצפויים בטווח התכנון מחד, ושמירה על שטחים פתוחים ועל ערכי טבע, חקלאות, נוף ומורשת מאידך. כמו כן, כיוון שהתכנית היא תכנית לטווח ארוך ברמה הארצית, על שפת תכנון לאפשר עריכת אבחנות מרחביות ברורות ומחייבות על פי חוק, ולג לות ג מישות ופתיחות לקראת העתיד. שפת התכנון נועדה לבטא את תפיסת דמות הארץ הן בכלים סטטוטוריים של תכנית מתאר ארצית משולבת, והן על ידי מסמך עקרונות הסוקר אמצעי מדיניות ליישום התכנית. בנוסף לכל אלה, שפת התכנון נדרשת לבטא את התפיסה המרחבית הראשית של התכנית: פיזור מרוכז, הגדרה ברורה של מרחבים מטרופוליניים, איג וד שטחים פתוחים בעלי ערך בשדרה בעלת השתרעות כלל ארצית, שמירה על חיצים בין מטרופולינים ובין יישובים, ופיתוח מערך נגישות הנשען על שלד מסילות וכבישים.

תמ״אתמ"א 35 היא תכנית מתאר ארצית, ועל פי הוראותיה תיבחן כל תכנית מתאר מחוזית, תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת. לכן קיימת בהוראות תמ״אתמ"א 35 הבחנה ברורה בין ההוראות המתייחסות לסוג י התכניות השונים.

שפת ההוראות הותאמה במיוחד להבחנה הנדרשת בין התערבות ברמת התכנית המחוזית להתערבות ברמת התכנית המקומית. שטח מיועד לפיתוח בהוראות תמ״אתמ"א 35 הוא שטח שאינו מוגדר כשטח פתוח בתכנית מתאר מחוזית, ואילו שטח מיועד לבינוי הוא שטח שניתן להקים בו מבנים לפי תכנית מקומית תקפה.

כדי לאפשר הבחנה ברורה בתוך המרחב הארצי בין שטחים מאפשרי-פיתוח לבין שטחים מוטי-שימור, ובכדי לבטא את עקרונות התכנון, נדרשת תמ״אתמ"א 35 לפתח מרכיב חדש בשפת התכנון הנקרא ״מרקם״"מרקם"(16ט1^1*. המרקמים הם אזורי תכנון המתוחמים בתשריט המרקמים, ושונים זה מזה ביחסים הכמותיים והמרחביים בין ייעודי הקרקע לשימושיה, ברמות הפיתוח והשימור שבתוכם ובכללים המסדירים ומכוונים יחסים אלה בתוכם כלהלן:

כיוון שתמ״אשתמ"א 35 אינה קובעת את מיקומם של השטחים בתוך המרקמים, אלא מותירה את פריסתם לתכניות המחוזיות והמקומיות, אין בסיווגו של אזור תכנון לאחד מסוגי המרקמים, משום קביעה של ייעוד קרקע לשטח קרקע מוגדר כלשהו. עם זאת, יש בהגדרת סוג המרקם באזור תכנון מסוים משום קביעה של כללים מחייבים לתכנון ולפיתוח עתידי.

במרקמים מסוג עירוני וכפרי בולטות מגמות הפיתוח העירוני או הכפרי בהתאמה. במרקמים שמור ארצי, שמור משולב וחופי בולטות מג מות השימור והטיפוח. גבולות המרקמים העירוניים המסומנים בתשריט מהווים ״קווים"קווים אדומים״אדומים", התוחמים את התפתחות הרצפים העירוניים הגדולים בישראל. הגבולות הותוו כך שהמרקמים העירוניים יכילו את מלוא הביקושים החזויים לקרקע בטווח התכנון ואף מעבר לכך, ואילו מרבית השטחים הפתוחים בעלי הערך יוותרו מחוצה להם. המרקמים העירוניים מהווים למעשה את אזורי החיפוש העיקריים לפיתוח עירוני, הן בתוך השטחים שכבר בנויים והן בהמשך רצוף אליהם.

מרקמים עירוניים ״נדיבים״"נדיבים" יחסית בהיצע הקרקעי מחזקים את סיכויי תמ״אתמ"א 35 לעמוד ביעד המרכזי של יצירת מלאי תכנוני התואם את הביקושים החזויים בטווח התכנון. עמידה ביעד זה חיונית לחוסנה הכלכלי של המדינה ולרווחת תושביה. מרווחי החיפוש במרקמים העירוניים מאפשרים ג מישות תכנונית מובנית אשר אינה פורצת את הוראות התכנית, ומסייעת על ידי כך לשמור על הרצפים החשובים של השטחים בעלי הרגישות הגבוהה המצויים ברובם במרקמים השמורים.

תחום כל אחד מהמרקמים הוא יחידת השטח הבסיסית שאליה מתייחסות הוראות תמ״אתמ"א 35. עם זאת בהקשרים רבים נדרשות בהוראות הצגת נתונים או הכנת תכניות ברמה תת-מרקמית של אזורי תכנון. גבולות אזורי התכנון, שהם תת מחוזיים וכוללים על פי רוב יותר מרשות מקומית אחת, מסומנים בתשריט המרקמים ובתשריט החלוקה לאזורי תכנון. אזור תכנון אינו יכול להכיל שטחים משני סוג י מרקמים.

טיפוח ושימור השטח הבנוי באים לידי ביטוי בהגדרת מכלולים עירוניים וכפריים לשימור בתמ״אבתמ"א 35. המדובר בשטחים מבונים ברובם שהם בעלי ערכים חזותיים, ארכיטקטוניים או היסטוריים, ודורשים התייחסות וטיפול מיוחדים. שימור אופיו של יישוב כפרי המצוי במרקם עירוני בא לידי ביטוי בהוראות ״מכלול"מכלול כפרי מוג ן״ן" המאפשרות הגדרת אופיו של היישוב הכפרי ושל החיץ שבינו לבין סביבתו.

כתכנית השמה את הדג ש על טיפוח ומיסוד השטחים הפתוחים עושה התכנית שימוש במונחים החדשים: מכלול נופי, רצועת חוף, רצועת נחל ורצועת נוף. מכלול נופי הוא שטח פתוח ברובו בעל רג ישות נופית גבוהה שמקורה בשילוב של ערכי נוף וטבע עם מעשה ידי האדם: חקלאות, מורשת או דת. תמ״אתמ"א 35 מגדירה כמכלולי נוף שטחים המהווים חלק נכבד מ ״דמות"דמות הארץ״הארץ", שטחים אשר לא קיבלו עד כה הגנה במסגרת תכניות המתאר הארציות. על תכניות בתחום רצועת החוף לשמור, ככל האפשר, על ג ישה סבירה לחופים פתוחים לציבור, ולהתייחס לזיקה בין הבינוי המוצע לבין החוף והים. רצועות נחל כוללות את אפיקי הנחלים המסומנים בתשריט המרקמים, ותכנית בתחום רצועת נחל נדרשת להוראות בדבר שיקום הנחל ובתי הג ידול שבו, ייצוב הגדות וכד׳. רצועות נוף הן חיצים פתוחים המסומנים בתשריט המרקמים בתחומי המרקמים העירוניים.

שטחים בעלי ערך נופי- סביבתי גבוה הוגדרו בתמ״אבתמ"א 35 כשטחים ברגישות נופית סביבתית גבוהה, ומטרתם לשמור על משאבי הקרקע, המים והאוויר תוך פיתוח זהיר ומבוקר המשתלב בסביבתו.

כדי להבטיח שמירה מרבית על שטחים ברגישות גבוהה, מחייבות הוראות תמ״אתמ"א 35 הגשת נספח נופי- סביבתי לתכניות בתחום מכלולי נוף ובתחום שטחים ברגישות נופית סביבתית גבוהה. נספח זה יכלול על פי קביעת מוסד התכנון ניתוח סביבתי-נופי של חלופות, תיאור ערכי סביבה, חקלאות, מורשת ונוף בתחום התכנית ובסביבתה, ניתוח השפעות מימוש התכנית על המערכת האקולוגית, הוראות מוצעות בדבר מזעור הפגיעה, עיצוב בינוי ושיקום.

ההגדרה של מרכז תחבורה בהוראות תמ״אתמ"א 35 מלמדת על החשיבות שמייחסת התכנית לתחבורה ציבורית. עקרון זה בא לידי ביטוי בהוראות גם בהקפדה על צפיפות מינימלית לבנייה למג ורים, בהכוונת אזורי תעסוקה חדשים למרכזי תחבורה, בקביעת תקני חניה בסמוך למרכזי תחבורה, במתן אפשרות לקביעת נתיבים בלעדיים לתחבורה ציבורית ובחובה לצרף לתכנית להרחבה ניכרת נספח תחבורה הכולל התייחסות לתחבורה ציבורית.

בנוסף לאמות מידה ברורות לאישור תכניות, כוללות הוראות תמ״אתמ"א 35 ג ם הוראות בדבר ייזום תכניות ומסמכי מדיניות. המדובר בראש ובראשונה בתכניות ובמסמכי מדיניות לחידוש עירוני. על פי הוראות תמ״אתמ"א 35 הוועדות המקומיות יכינו ויגישו לוועדות המחוזיות תכניות או מסמכי מדיניות לחידוש, שיפור ועיצוב החלקים הוותיקים של מרחב התכנון המקומי, ובכלל זה מרכזי היישובים. התכניות יגדירו את השטחים המתאימים לחידוש ויפרטו את האמצעים והשלבים שנועדו לקדם נושא זה. על פי הוראות תמ״אתמ"א 35 מוסד תכנון הדן בתכנית לתוספת שטח לפיתוח יבחן את הצעדים שננקטו לקידום ולמימוש תכניות לחידוש השטח הבנוי. עוד נקבע כי הוועדות המחוזיות ייזמו תכניות מתאר מחוזיות חלקיות לאזורי תכנון שלמים או למספר אזורי תכנון בשלמות. אלה הן ״תכניות"תכניות מרקמיות״מרקמיות". תכניות אלה יכללו בין היתר הוראות ותשריטים בדבר: צפי אוכלוסייה ליישובים, כיווני התפתחות של היישובים, שטחים לתעסוקה, מיקום השטחים הפתוחים ותפקודם, שילוב תשתיות, מרכזי תחבורה, וכן רוחבן של רצועות נוף, רצועות חוף ורצועות נחל והוראות לתכנונן. בנוסף, יכללו התכניות במרקמים השמורים חלוקה של אזור התכנון לתת אזורים על פי קריטריונים סביבתיים, אקולוגיים ונופיים. התכניות המרקמיות נועדו להוות נדבך נוסף המעדכן ומפרט את נדבך התכנון של תכניות המתאר המחוזיות הכוללות.

מונחים חדשים אלה מהווים חלק מה״מילון״מה"מילון" הישן-חדש של תמ״אתמ"א 35 אשר נועד לענות על מטרות התכנית וליצור דמות ארץ רצויה.

:: 17.1 תמ״אתמ"א 31

: תכנית זו תקרא: תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור מס׳ 35 (להלן: ״תמ״א"תמ"א 35״35", ״התכנית״"התכנית" או ״תכנית"תכנית זו״זו").

===2. תחום התפניתהתכנית===

===3. משדותמטרות התפניתהתכנית===

: ב. ארגון המרחב של ישראל תוך הבחנה בין חמישה סוגי מרקמים (אזורים מוטי פיתוח לעומת אזורים מוטי שימור), ג יבושגיבוש השטחים המעויירים בארבעה מרחבים מטרופוליניים והדגשת עקרון הרצף של השטחים הפתוחים.

: 4.2 תשריט המרקמים ב-5 גיליונות בקנ״מבקנ"מ 1:100,000

: 4.3 תשריט הנחיות סביבתיות ומרכיבי תשתית ב-5 גיליונות בקנ״מבקנ"מ 1:100,000

:: לוח מס׳ 1- צפיפות נטו ממוצעת למג וריםלמגורים.

:: לוח מס׳ 2 - מספר מרבי של יח״דיח"ד ביישובים כפריים

:: רשימה מס׳ 1- רשימת אזורי תכנון ותרשים חלוקה לאזורי תכנון בקנ״מבקנ"מ 1:500,000.

: '''אזור תכנון''' - שטח המהווה יחידת תכנון על פי תכנית זו, ומכיל סוג אחד של מרקם (כמפורט ברשימה מס׳ 1).

: '''אזור תעסוקה''' - שטח המיועד לאחת או יותר מהתכליות הבאות: תעשייה, מלאכה, אחסנה, משרדים, שירותים לוג יסטיים, לרבות המסחר והשירותים הנלווים אליהם.

: '''אכסון מלונאי''' - שטח המיועד לבית מלון, לכפר נופש או ללינה תיירותית אחרת.

: '''אתר ביקור''' - אתר או מקבץ של אתרים בעלי עניין תיירותי מיוחד המהווים מקור משיכה לתיירים או נופשים. אתר ביקור יכול להיות טבעי, תרבותי או אתר פעילות.

: '''הוראת גמישות''' - הוראה בתכנית מתאר מחוזית המתירה אישור תכנית מקומית לתוספת שטח לבינוי המרחיב את השטח המיועד לפיתוח בתכנית המתאר המחוזית. לעניין זה, הוראה בתכנית מתאר מחוזית המתירה שימוש הכולל בינוי שאינו צמוד דופן בשטח פתוח, לא תחשב כהוראת גמישות.

: '''החוק''' - חוק התכנון והבנייה התשכ״ההתשכ"ה - 1965.

: '''חומרים מסוכנים''' - חומרים מסוכנים - כהגדרתם ב״חוקב"חוק החומרים המסוכנים

התשנ״גהתשנ"ג - 1993״1993" בכפוף ל״תקנותל"תקנות החומרים המסוכנים(סיווג ופטור), התשנ״והתשנ"ו- 1996״1996".

: '''יישוב חדש''' - שטח המיועד למג ורים ולתכליות נלוות, אשר איננו, ולא מיועד להיות, חלק מיישוב קיים.

: '''יישוב כפרי''' - יישוב אשר מנה בשנת 1995 פחות מ- 2000 תושבים לפי נתוני למ״סלמ"ס לאותה שנה, או יישוב כפרי הכלול בלוח מספר 2, או יישוב קיים שאינו במרקם עירוני ושאינו יישוב מיוחד הכלול בלוח 3.

: '''יישוב קיים''' - עירייה, מועצה מקומית או ועד מקומי וכן אזור בתחום מועצה אזורית או בתחום גלילי המיועד, ביום אישורה של תכנית זו, על פי תכנית תקפה, למג ורים בהיקף של 50 יח״דיח"ד לפחות ולתכליות נלוות ואינו חלק מיישוב אחר.

: '''מוסד ציבורי''' - שטח המיועד לתכליות הבאות או לחלקן: מבנים לצורכי חינוך, דת ותרבות, רווחה, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות ותכליות דומות לצורכי ציבור.

: '''מוסד תכנון''' - מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית.

: '''מועצה ארצית''' - המועצה הארצית לתכנון ובנייה או ועדה שמונתה על ידה.

: '''מכלול כפרי מוגן''' - השטח המיועד לבינוי ביישוב כפרי או מוסד חקלאי המצויים במרקם עירוני, וכן חיץ של מרחב פתוח בינם לבין סביבתם.

: '''מרכז תחבורה''' - שטח המיועד בתכנית למתקני תחבורה ציבורית ולשירותים נלווים להם, המיועד לשרת מדי יום 10,000 נוסעים לפחות, ופועלים בו במתוזמן אמצעי תחבורה ציבוריים שונים, וכן שטח שנקבע על ידי מוסד תכנון כמרכז תחבורה אף אם הוא מיועד לשרת פחות נוסעים, בהתחשב בתנאים מקומיים.

: '''מערכות תשתית''' - מתקני מים וביוב׳ אתרי סילוק וטיפול בפסולת, שדות תעופה, תחנות כוח ומתקני חשמל, תחנות מיתוג, תחנות משנה, מתקני אנרג יה, דרכים ומסילות, נמלים, מתקני שידור ותקשורת, ומתקני תשתית אחרים כפי שתקבע המועצה הארצית מעת לעת.

: '''פארק מטרופוליני''' - שטח פתוח במרקם עירוני שיועד בתכנית מתאר מחוזית לאזור נופש מטרופוליני או לפארק מטרופוליני/ אזורי.

: 6.1 פיתוח צמוד דופן

:: 6.1.1 תכנית מתאר מחוזית לתוספת שטח לפיתוח תופקד רק אם תוספת השטח לפיתוח היא צמודת דופן לשטח בתחום אותו מרקם המיועד לפיתוח בתכנית מתאר מחוזית תקפה או בתכנית מתאר מחוזית כוללת מופקדת.

::: 1. המטרות והשימושים של תוספת השטח לבינוי מחייבים את מיקומה בשטח הפתוח.

::: 2. התכנית תואמת לקבוע בתכנית מתאר מחוזית.

::: 3. מוסד התכנון שוכנע שהבינוי המוצע ובכלל זה שטחו, ג ובהו, ועיצובו משתלבים באופי הסביבה ואינם פוג עים בערכי טבע, חקלאות, נוף ומורשת וברציפות השטחים הפתוחים.

::: 4. הובטח קיומה של התשתית ההנדסית הנדרשת לצורך התכנית, לרבות נג ישות.

::: 5. קבע מוסד תכנון בהוראות התכנית כי שימוש אחר במבנה, שלא למטרה ולייעוד שנקבעו, יהווה סטייה ניכרת.

::: 6. נימק מוסד תכנון את החלטתו.

::: 7. התקבל אישור המועצה הארצית.

: 6.2 שמידה על דצף שטחים פתוחים ועל שטחים פעלי דגישות נופית - ספיפתית

:: 6.2.1 תכנית מתאר מחוזית לתוספת שטח לפיתוח תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:

::: 1. נשמר ככל האפשר רצף השטחים הפתוחים בתוך אזור התכנון בו מצויה התכנית ובאזורי תכנון ג ובלים.

::: 2. התוספת ממוקמת, ככל האפשר, בשטחים שאינם בעלי רג ישות נופית סביבתית גבוהה ואשר ערכם החקלאי שולי.

:: 6.2.2 הוראות סעיף 6.2.1 יחולו בשינויים המחויבים ג ם על תכנית מקומית שניתן לאשרה על פי הוראות הג מישות שנקבעו בתכנית המתאר המחוזית.

::: 1. התכנית תכלול שטח פתוח כמפורט בסעיף זה(להלן- ״שטח"שטח פתוח

:::: א. על שטח פתוח מיוחד יחולו ההוראות הבאות:

::::: 1. השטח יהיה, ככל האפשר, ברצף לשטחים פתוחים באותו מרקם ומחוצה לו.

::::: 2. השטח ייועד בעיקר לשימושי פנאי ונופש.

::::: 3. השטח לא יכלול שטח המשמש לכרייה ולחציבה אלא אם הסתיימו הכרייה והחציבה והוא מיועד לשיקום.

::::: 4. השטח יסומן בסימון מיוחד המבהיר כי יועד לשטח פתוח מיוחד על פי סעיף זה, וייקבעו הוראות המסדירות את שימושי הקרקע בו, שיבטיחו את תפקודו כשטח פתוח לאורך זמן.

:::: ב. הקף שטח פתוח מיוחד לא יפחת מתוספת השטח לפיתוח באותה תכנית.

:::: ג. תכנית המשנה את ייעודו של שטח פתוח מיוחד לשטח לפיתוח תכלול, בנוסף על הקבוע בס״קבס"ק ב׳, שטח פתוח מיוחד בהיקף השטח הפתוח המיוחד שייעודו שונה על ידה.

:::: ד. תכנית המשנה את ייעודו של שטח פארק מטרופוליני לשטח לפיתוח תכלול, בנוסף על השטח הפתוח המיוחד על פי ס״קס"ק ב׳, שטח פתוח בהיקף שלא יפחת מהיקף שטח הפארק המטרופוליני שייעודו שונה שיהיה, ככל האפשר, ביחידה מרחבית אחת.

לעניין זה ״שטח"שטח פארק מטרופוליני״מטרופוליני" - שטח הפארק המטרופוליני שייעודו שונה בניכוי השטח שניתן לייעד בתחומו לבינוי אינטנסיבי.

:::: ה. על אף האמור בס״קבס"ק ב׳ ו-ג ׳, רשאית המועצה הארצית להפקיד תכנית מתאר מחוזית במחוזות צפון ותל אביב הכוללת שטח פתוח מיוחד בהיקף קטן יותר אם התקיימו התנאים הבאים:

::: 2. בתכנית שעיקרה תוספת שטח המיועד לתעסוקה:

:::: א. השטח המיועד לתעסוקה יהיה נג יש למרכז תחבורה.

:::: ב. שקל מוסד תכנון את השפעת התכנית על חידוש וחיזוק היישובים העירוניים הסמוכים וככל שראה בכך צורך וידא קיומו של הסדר לשיתוף, לרבות חלוקה בהכנסות, בין כמה רשויות מקומיות.

:::: ג. במחוז מרכז- שקל מוסד תכנון את ההיצע והצרכים באזור התכנון (או באזור אחר על פי גבולות שיקבע) והשתכנע בצורך בתוספת שטח לתעסוקה באותו אזור.

::: 3. הוראות סעיף 6.1 לא יחולו על תכנית מתאר מחוזית שאינה במחוז המרכז אם תוספת השטח לפיתוח נמצאת בהמשך רצוף לשטח המתאים לדעת מוסד התכנון להיות מיועד לפיתוח ונימק זאת בהחלטתו.

1. בתחום מכלול כפרי מוגן יישמר האופי הכפרי מבחינת היקפי הבנייה, מספר יח״דיח"ד, צפיפות, חזות כפרית, פיתוח החקלאות ועוד,

2. על אף האמור בס״קבס"ק 1 ניתן בתכנית לשנות את אופיו של מכלול כפרי מוג ן באופן שישתלב במרקם העירוני בתנאים הבאים:

4. הוראות סעיף 6.1 לא יחולו על הקבוע בס״קבס"ק 2 ו- 3 אם התקיימו

רשאי מוסד תכנון להפקיד תכנית הכוללת תוספת יח״דיח"ד ליישוב כפרי(להלן-

1. ביישוב כפרי הכלול בלוח 2, מספר יח״דיח"ד ביישוב לאחר ההרחבה לא יעלה על הקבוע בלוח.

2. על אף האמור בס״קבס"ק 1, בנפת באר שבע מספר יח״דיח"ד יהיה על פי הקבוע בלוח 2 אלא אם נקבע אחרת בתכנית מתאר מחוזית.

1. ביישוב כפרי שאינו כלול בלוח 2, ג ודל האוכלוסייה ביישוב לאחר ההרחבה לא יעלה על פי 2.2 ממספר התושבים ביישוב בשנת 1995 על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה(להלן:למ״סלמ"ס) לשנה זו.

2. על אף האמור בס״קבס"ק 1, במחוז צפון ובנפת באר שבע מספר יח״דיח"ד יהיה על פי הקבוע בס״קבס"ק 1 אלא אם נקבע אחרת בתכנית מתאר מחוזית.

3. על אף האמור בס״קבס"ק 1, אם לא נקבעו ליישוב נתוני אוכלוסייה בלמ״סבלמ"ס לשנת 95 או שהיקף האוכלוסייה שנקבע נמוך משמעותית מאוכלוסיית היישוב ביום אישורה של תכנית זו, ניתן יהיה לאשר תכנית אף אם גודל האוכלוסייה חורג מהקבוע בס״קבס"ק 1, בתנאי שהיא מתאימה לעקרונות תכנית זו ובתנאי שהתקבל אישור המועצה הארצית.

8.2.1 תכנית מתאר מחוזית הכוללת תוספת יח״דיח"ד להרחבת יישוב אשר נקבע בלוח 3 כ״יישובכ"יישוב מיוחד״מיוחד" או ״יישוב"יישוב מיוחד גדול״גדול", תופקד רק אם כמות האוכלוסייה ביישוב לאחר תוספת יח״דיח"ד שבתכנית, אינה עולה על הקבוע בלוח.

תכנית מתאר מחוזית הכוללת תוספת יח״דיח"ד ליישוב המוגדר בלוח 3 כ״יישובכ"יישוב לפיתוח מיוחד״מיוחד", תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:

תכנית מקומית בתחום השטח המיועד לפיתוח בתכנית מתאר מחוזית תופקד אף אם צפי האוכלוסייה ביישוב, לאחר תוספת יח״דיח"ד שבתכנית, עולה על הקבוע בלוח 3.

תכנית החלה בשטח המסומן כ״מכלולכ"מכלול נופי״נופי" תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:

9.1.5 תכנית מקומית המייעדת שטח לבינוי העולה על 500 מ״רמ"ר תופקד רק אם התקבל אישור המועצה הארצית.

9.2.1 תכנית החלה כולה או חלקה באזור בו מסומנת ״רצועת"רצועת נחל״נחל" תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים:

תכנית החלה, כולה או חלקה, באזור בו מסומנת ״רצועת"רצועת נוף״נוף" או בסמוך לה תופקד בתנאי שתבטיח את השטח הפתוח הדרוש להפרדה בין השטחים המיועדים לפיתוח או לבינוי לפי העניין, ואת רציפותה של רצועת הנוף.

תכנית החלה כולה או חלקה באזור בו מסומנת ״רצועת"רצועת חוף״חוף" או בסמוך לה תופקד רק אם השתכנע מוסד התכנון כי מימושה אינו מונע מהציבור גישה סבירה לחוף פתוח לציבור וככל הניתן מעבר לאורכו, וכי היא מתחשבת בקרבתה לים.

9.5.1 באזור המסומו כ״מכלולכ"מכלול עירוני לשימור״לשימור" או ״מכלול"מכלול כפרי לשימור״לשימור", תוכו תכנית מקומית לשימור.

״".9.5 בתחום שטח אתר לשימור, כאמור בסעיף 9.5.2, לא יחולו הוראות סעיף

9.6.1 על השטח המסומו כיער יחולו הוראות תכנית המתאר הארצית ליער וייעור תמ״אתמ"א 22.

וג נים לאומיים, תמ״אתמ"א 8, לאותו ייעוד קרקע.

1. השטח אינו מיועד לשמורות וג נים בתמ״אבתמ"א 8.

2. היקף השטח שייעודו שונה כאמור, אינו עולה על 1/3 מהיקף השטח באותו אזור תכנוו שמיועד לשמורות וג נים ואינו כלול בתמ״אבתמ"א 8.

10.4.2 על אף הקבוע בסעיף 10.4.1 תחול על האזור הכלול בתחום תכנית המתאר הארצית לנתב״גלנתב"ג , תמ״אתמ"א 4/ 2, ובתחומי תכניות מאושרות הקובעות תחומי רעש, הוראות אותה תכנית.

12.1.3 מוסד תכנון בחן את הצורך ב״דיורב"דיור בהישג יד״יד" וקבע, במידת הצורך, את כמות יח״דיח"ד הנדרשות לכך ואת תמהיל ג ודלי יח״דיח"ד המוצעות בהרחבה.

14.1.1 המועצה הארצית תיזום הכנתם של מסמכי מדיניות לתכנון משותף עם המדינות השכנות ו/או עם הרשות הפלסטינית ו / או עם רשויות התכנון ביו״שביו"ש ועזה לאזורים הבאים: סובב ירושלים, סובב מודיעין, סובב מערב שומרון, סובב עזה, סובב אילת, סובב ים המלח ולאזורים אחרים שתמצא לנכון.

2. בנוסף לאמור בס״קבס"ק 1, במרקמים שמור ארצי, שמור משולב וחופי,

14.4.2 תכנית או מסמך מדיניות כאמור יגדירו את השטחים המתאימים לחידוש ושימור עירוני, יקבעו תוספת יח״דיח"ד בסוגים ובגדלים מגוונים,

יקבעו היקף מתאים של ״דיור"דיור בהישג יד״יד" לאוכלוסיות חלשות לרבות שיקום חברתי ויסדירו את פיתוח התעסוקה ושירותי המסחר תוך שימת דגש על עירוב שימושים. תכנית או מסמך מדיניות כאמור יפרטו את האמצעים והשלבים אשר יש בהם כדי לקדם נושא זה ובין השאר:

הרחבת יח״דיח"ד, שיפוץ חזיתות, שיפור השירותים הציבוריים, עיצוב וטיפוח המרחב הציבורי לרבות השטחים הפתוחים, פיתוח תחבורה ציבורית ומערכות הסעה רבות קיבולת(בערים ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע ייכללו הוראות מפורטות בכל הקשור ליצירת זכויות דרך למערכות תחבורה ציבורית רבת קיבולת), שימוש בתת הקרקע, טיפול במבנים מסוכנים וחיזוק מבנים שאינם עומדים בתקנים לרעידות אדמה וכדומה.

15.1 בתכנית זו: ״שטחים"שטחים ביטחוניים״ביטחוניים" - מתקנים ביטחוניים, כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ההתשכ"ה- 1965 (להלן: ״החוק״"החוק"), שטחים הסג ורים בצו סגירה מכוח תקנות ההג נה(שעת חירום), 1945, שטחים שלגביהם הוטלו מגבלות על פי החלטה של ועדה למתקנים ביטחוניים או של ועדת הערר למתקנים ביטחוניים,

15.2 אין התכנית ותשריטיה מסמנים את כל השטחים הביטחוניים או את גבולותיהם המדויקים. הוראות סעיף 15 יחולו על כל השטחים הביטחוניים כפי שיהיו מעת לעת, ואולם הן לא יחולו על שטח סג ור בצו סג ירה מכוח תקנות ההג נה(שעת חירום), 1945 שנסגר לאחר כניסתה לתוקף של תכנית זו, אלא אם כן ניתנה הודעה על כך בצירוף הצו והמפה הנלווית אליו למועצה הארצית ולוועדה המחוזית ולוועדה המקומית הנוג עות בדבר, או אם קבע הרמטכ״להרמטכ"ל שטעמי בטחון מחייבים שלא לתת למועצה הארצית ולוועדה המחוזית ולוועדה המקומית הרלוונטיות הודעה כאמור.

ב. לא תופקד כל תכנית לפי תכנית זו, החלה על שטחים ביטחוניים, אלא לאחר התייעצות עם נציג שר הביטחון בוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה (להלן: ״נציג"נציג שר הביטחון״הביטחון").

ג. על אף האמור בס״קבס"ק ב׳, לא תופקד כל תכנית לפי תכנית זו, החלה על שטחים ביטחוניים המסומנים בתשריט המרקמים בסימון של ״מתקן"מתקן בטחוני״בטחוני", אלא לאחר אישור בכתב של נציג שר הביטחון, ובכפוף לתנאים ולמגבלות שנקבעו על ידו; המועצה הארצית לתכנון ובנייה רשאית להוסיף שטחים ביטחוניים על אלה המסומנים בתשריט המרקמים לרבות בעקבות פניית נציג שר הביטחון, ודינם של שטחים שהוספו, כאמור, כדין השטחים שנכללו מלכתחילה.

1. לענין ס״קס"ק ב׳ - מהמועד בו התבקשה התייחסותו, או לג בי תכנית בסמכות הוועדה המחוזית מהמועד בו נשלח לו פרוטוקול דיון שהתקיים במליאת הוועדה המחוזית על התכנית, לפי המוקדם מביניהם;

2. לענין ס״קס"ק ג ׳ - המועד בו התבקש אישורו של נציג שר הביטחון;

3. לענין ס״קס"ק ד׳ - המועד בו התבקש אישורו של נציג שר הביטחון;

ז. הופקדה תכנית מבלי שקוימה התייעצות כנדרש לפי ס״קס"ק ב׳, אין בכך כדי לפג וע בתוקף החלטת ההפקדה. על אף האמור, אם לא קוימה התייעצות כאמור בס״קבס"ק ב׳ ודרש זאת נציג שר הביטחון בתוך תקופת ההפקדה - יקיים

17.1 תמ״אתמ"א 31

תכנית זו מבטלת את תמ״אתמ"א 31.

דגם 1- ישובי גלעין מטרופוליני כלהלן: ירושלים , ת״את"א-יפו , חיפה, באר שבע , ראשון לציון , רמת גן , בני ברק , גבעתיים , בת ים , חולון,

צפי אובלוסיהתחזית האוכלוסיה שתתגורר בפועל בישוב בשנת יעד נתונה המתקבלת מצרוף האוכלוסיה בפועל(עפ״יעפ"י נתוני למ״סלמ"ס) , האוכלוסייה הצפויה להתגורר בפועל על פי תכניות מאושרות , והאוכלוסיה הצפויה על פי התכנית המוגשת למוסד התכנון לאחר אישורה של תכנית זו.

צפיפות בנייה מינימלית ביח״דביח"ד לדונם נטו לפי דגמי ישוב מדקם נפה מחוז

צפיפות בנייה מינימלית ביח״דביח"ד לדונם נטו לפי דגמי ישוב מדקם נפה מחוז

(הישובים מופיעים ע״פע"פ סדר הא-ב -(ק) - קיבוץ -(מ) - מושג).

יח״דיח"ד שם נפה שם היישוב

יח״דיח"ד שם נפה שם היישוב

*מספר יח״דיח"ד מרבי בישוב יהיה כקבוע בלוח או במכנימ שאושרה טרם אישור מכנימ זו- הגבוה מבינחם.

יח״דיח"ד שם נפה שם היישוב

300 פתח-תקוה גבעת ח״ןח"ן(מ)

300 פתח-תקוה גבעת כ״חכ"ח(מ)

300 חדרה גבעת ניל״יניל"י(מ)

יח״דיח"ד שם נפה שם היישוב

כמות יה״דיה"ד שם נפה שם היישוב

450 צפת דוב״דוב" ב(מ)

כמות יח״דיח"ד שם נפה שם היישוב

כמות יח״דיח"ד שם נפה שם היישוב

כמות יח״דיח"ד שם נפה שם היישוב

300 רמלה יד רמב״םרמב"ם(מ)

כמות יח״דיח"ד שם נפה שם היישוב

350 חדרה כרם מהר״למהר"ל(מ)

כמות יח״דיח"ד שם נפה שם היישוב

300 תל-אביב כפר אז״ראז"ר(מ)

400 רחובות כפר ביל״ביל" ו(מ)

300 השרון כפר הרא״ההרא"ה(מ)

300 אשקלון כפר הרי״ףהרי"ף(מ)

300 פתח-תקוה כפר מל״למל"ל(מ)

כמות יח״דיח"ד שם נפה שם היישוב

300 גולן נווה אטי״באטי"ב(מ)

כמות יח״דיח"ד שם נפה שם היישוב

כמות יח״דיח"ד שם נפה שם היישוב

450 יזרעאל עין הנצי״בהנצי"ב(ק)

כמות יח״דיח"ד שם נפה שם היישוב

350 אשקלון ניר ח״ןח"ן(מ)

350 ירושלים נתיב הל״ההל"ה(ק)

כמות יח״דיח"ד שם נפה שם היישוב

כמות יח״דיח"ד שם נפה שם היישוב

500 באר-שבע פעמי תש״זתש"ז(מ)

כמות יח״דיח"ד שם נפה שם היישוב

500 באר-שבע תלמי ביל״וביל"ו(מ)

כמות יח״דיח"ד שם נפה שם היישוב

10,000 מיוחד רמלה שמור משולב כפר חב״דחב"ד

ספרה ראשונה מסמנת את המחוז(זהה למספרי התמ״מהתמ"מ). ספרה שניה מסמנת את הנפה.

ע1.אסיף >^שחר ״ייי"ייי-ד אהות/ין ססיבק 1א11/*ו

מרחביה(חצר הקאופרציה) , נהלל(״העיגול״"העיגול") , עין חרור(היישוב ההיסטורי) , ראש פינה (המושבה ההיסטורית) , שבי ציון(מתחם).

מחוז המרבז ־ בני עטרות(היישוב ההיסטורי) , בן שמן(חצר כפר הנוער, בן שמן בין החומות) , נצר טירני(שנלר) , עיינות(בית ספר). מחוז תל אביב ־ בפר אז״ראז"ר(היישוב ההיסטורי) , מקווה ישראל(בית ספר). מחוז חיפה ־ בת שלמה(הרחוב ההיסטורי) , גבעת ערה(גרעין המושבה ההיסטורית) , מאיר שפיה(המושבה ההיסטורית) , עין הור(היישוב ההיסטורי), עתלית, עין שמר. מהוזדרום־נגבה(מרכז המשק).

מחוז ררום ־ עבדת , תמנע, המכתש הגדול , מכתש רמון , חקלאות לכיש , מאחז - קמה. מחוז ת״את"א -הירקון.