קצות החושן על חושן משפט ז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{פרשן על שו"ע|קצות החושן|חושן משפט|ו|ז|ח}} {{בעבודה}} {{להשלים}}" |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{פרשן על שו"ע|קצות החושן|חושן משפט|ו|ז|ח}}
{{בעבודה}} {{להשלים}}
פיס! ז' (א) דן את חבירו הגר. ז׳׳ל סמ״ע עיין בד"מ שכ׳ ע״ז י רל במרדכי פ' ירח משמע דהיינו דוק׳ בלי כפי׳
ומשמעות זה לא מצאתי במרדכי שם כולי מ״ש אך בהגהת מרדכי פ׳ מצות
חליצה כ׳ בהדיא רל גר דן את חדרו היינו דוקא בלי כפי׳ ולזה כיון
הו"מ ומשה אמת ובעיקר הדין נראה דעת פו׳ והרא״ש דהיינו דוקא בכפי׳ אבל בלא כפי׳ אפי׳ ישראל יכול לדון דלא אמרינן שום חשוס אלא בכפי׳ ונראה ראי׳ לדעת המרדכי דמיירי בלא כפי׳ דבפ׳ מ״ח דף ק״ב א״ר גר דן את חבירו ד״ת שנא' שוס תשים מלך עליך מקרב אחיך עליך הוא דבעינן מקרב אחיך אבל גר דן אה חבירו הגר ואם היה אמו מישראל דן אפי׳ ישראל ולממן חליצה עד שיהא אביו ואמו מישראל ומשמע דאמו מישראל יכול לדון דבר תורה דהא רבא התחיל בזה דיכול לדון דבר תורה ועוד דהא קראי דריש וא"כ היפי משכחת דבר תורה דהא רבא ס״ל בפ״ק דסנהדרין דמן הפורה בעינן סמוכין אפילו בהודאות והלואות וכיון דלדיכי נפשות ודאי בעינן אביו ואמו מישראל ומבואר ברמב״ס פ״ד מהל׳ סנהדרין דאין סומק עד שיה,׳ ראוי לכל הדברים ודל ויש להם למנוס כל מי שירצו לדברים יחידים והוא שיהי׳ ראוי לכל הדברים כיצד חכם מופלא שראוי להורו׳ לכל התורה פולה יש למד לסמוך אוחו ולישן לו רשות לדון ולא להורות באיסו׳ והיתר פו׳ חכם •מופלא שהוא סומא בעינו אחת אעפ״י שהוא ראוי לדיני ממונית אין סומק אותו לד״מ מפני שאינו ראוי לכל הרברי׳ וכן כיוצא כזה והוא מהירושלמי פ״ק דחגיג' וא״כ היכי משכחת דבר תורה זק
...חסר...
למה אסור לישראל אפשר דאיסור הוא כמו דן מי שאינו גמיר ולא סבר ראפילז קבלוהו לא ממי קבלתו בין טעה ובין לא טעה וכמ״ש הבעה״מ בבבא רביעאה בשיקול הדעת ע״ש שכתב דאשרה הוא דמיקרי וכמה פסולים דפסולי אפי' בקבלה וכן בזה אסרה ההורה לדון לפני גר שאינו אחיו:
(ב) אבל הסומא. עיין בסוגיא פ׳
אד״מ דף ל״ה וז״ל הג״י שם סומא באחר מעיניו אבל בשתי עיניו פסול סומא לדין דהא פסול להעיד ואפילו פתוח ונסתמא דבעיק תחלתו וסופו בכשרות וא״כ לרין נמי פסול דתנן כל הכשר להעיד כשר לדין הא פסול להעיד פסול לדן והכי משמע נמי פ׳
מצות חליצה דף ק״א גבי פליגתא דר״י ורבנן דמ״ס חליצה בג׳ ומ״ס בחמשה ור״י הדיוטות מנ״ל נפקא לי׳ מלעיגי מדאילטרך לעיני למעוטי סומין ש״מ דאפי׳ הדיוטית כשרים דאי ס״ד סנהדרין בעי למה לי לעיני מדרב יוסף נפקא סנהדרין מנוקי׳ מכל מוס כרכתיב כולך יפה ומיס אץ בך והשתא אי ס״ד סומי׳ כשרים לדיני ממונות א״כ היכא מוכח מדאיצטריך לעיני למיפסל סומין ע״כ הדיוטות כשדן דלמא סמוכין לא בעי אבל מומחין בעי אבל אי בד"מ פסולין סומין לא איצטדיך לעיני אלא למיכשר הדיוטות עכ״ל הנ״י וע״ש: ויען להקשות בדבריו דהא שס אמרינן ואידך האי לעיני מה עביר לי׳ ההוא לכדרבא הוא דאתא דאמר רבא צריכי דייני למיחזי רוקא דקא נפיק מפומי׳ דיבמה רכתיב לעיני הזקנים וירקה ואידך כמי וכו׳ ואלא הדיוטות מנ״ל וכו׳ וכתבי שס תוס' ד״ה ש״מ הדר בי׳ וז״ל פסק ר״ת דסומא בא׳ מעיניו כשר לחלילה כיון דלא ממעט מלעיני וסגי בא׳ ויכול לראות הרוק מפי היבמה ע״כ וא״כ לפי זה מאן דממעט מלעיני בעינן שתי עיניו וסומא בא׳ מעיניו פסול וכדדרשינן גבי נגעים לכל מראה עיני כהן וכרמשמע מדברי ר״ת שכתב כיון דלא ממעט מלעיני וא"כ הדרא קישיות נמוקי יוסף לדוכתי׳ היכא מוכח מדאיצטריך לעיני דלמא נהי דסמוכין לא בעי הא מומחין בעי כמו ד״מ וכ״ת הא גס בדיני ממונות פסול סומא הא איצטריך לסומא בא׳ מעיניו דהא מלעיט ממועט גם סומא בא׳ מעיניו. ועוד קשה לפי דברי הנימוקי יוסף למה הסיע הש״ס לדרך אחר להוכיח מדאיצטריך לעיני סיפוק לי׳ מדכתיב כולך יפה הא עיקר הוכחה מדפסזל אפילו בעדות כ״ש דפסול לדין דהא מהך דרשה דכולך יפה אכתי לא מוכח אלא דלא בעי סנהדרין אבל מימחין לא מוכח וכמ״ש נ״י. ולק נראה דלמ״ד רבעינן מן התורה בד"מ מומחין והיינו סמוכץ א״כ ודאי צריך גס בד"מ כולך יפה וכמ״ש הרמב״ס פ״ד מסנהדרין דאין סומכין אלא א"כ ראוי לכל הדברי׳ וסומא בא׳ מעיניו אין סומכץ לד"מ מפני שאיני ראוי לכל הדברים וא״כ ממ"נ א״ש לרף ד דגס בד״מ במינן סמוכין א׳יכ ודאי סמוכץ אינו אלא א"כ מנוקה מכל מוס וכדתיב כולך יפה ואי למ״ר בהודאות והלואות לא בעינן סמוכין א״כ גס מומחץ לא בעי רק גמיד וא#כ נמי מוכח דדייני חליצה לא בעינן סמוכין מדכתיב לעיני ואי טמא דמנא לך דכשר הדיוטו׳ דלמא עכ"פ גמירי בעינן וכמו בהודאות והלואות זה באמת גם בחליצה בעינן גמירי וכמ״ש הנ״י ר"פ מ״ח בשם המפרשים ז״ל דלא קרי הדיוטת אלא משוס דלא בעי סמוכין אבל לעולם צריך שידעו הלכות חליצה וכו׳ וא״כ הרי הס בכלל גמירי ואפילו לדעת הפוסקים דלא בעי גמירי רק שיודעין להקרות הפרשה היינו לפי המסקנא מפקח לי׳ מבישראל דמשמע אפילו הדיוטות דלא ידעי כלל וא״כ מה שהקשה הנ״י דלמא סמיכין הוא דלא בעי הא מימחין בעי כמו בד'מ נענ״ד נראה דלא משכחת מומחין בלי סמוכין דלח״ד בד״מ בעינן מומחין גס סמוכין בעינן משיהי׳ ראוי
.... חסר...
| |||