ביאור:אסתר ט י: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם
מ הקשר
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|אסתר|ט|ט ט|י|ט יא|קטגוריה=1}}
 
{{ציטוטפסוק|אסתר|ט|י}}
 
ראו [[ביאור:דבר המלך ודתו|'''דבר המלך ודתו''']]
 
== הכל לפי החוק ודתי המלך ==
שורה 14 ⟵ 13:
הותר ליהודים, בפקודת המלך שמרדכי כתב וחתם בשם המלך, לבוז את אויביהם.
אולם, מקובל שהתוקפים הם עמלקים ורכושם חרם לאדוני. במקרה זה היהודים הראו את תרבותם ולא נגעו ברכוש הפורעים אשר נותן למלך, אשר אינו חייב בחרם.<br>
אולם היהודים מצאו גם רכוש גנוב בידי הפושעים אשר נגנב מיהודים לפני פקודת המן ועד יום הפור. השבת רכוש זה אינו "ביזה", וכפי שדוד המלך פסק הרכוש הזה יחולק שווה בין הלוחמים והיושבים על הכלים, ומרדכי הוסיף "וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים" ([[ביאור:אסתר ט כב]]).