ביאור:אסתר ד יד: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ilan Sendowski (שיחה | תרומות) מדוע מרדכי מיהר כל כך? |
Ilan Sendowski (שיחה | תרומות) מ הקשר |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|אסתר|ד|ד יג|יד|ד טו|קטגוריה=1}}
{{ציטוטפסוק|אסתר|ד|יד}}
שורה 8 ⟵ 7:
ה'יוסף לקח' לר' אליעזר אשכנזי (רבי אליעזר בר' אליהו הרופא אשכנזי נולד בשנת רע"ג, בסוף ימיו עבר לקראקא ונתבלש"ם שם ביום כ"ב בכסליו שנת שמ"ו ושם מנ"ך) מבאר פירוש נפלא מאד. ולפי דבריו פירוש הפסוק כך "ועל מה שטענת מה המהירות הרי המלך יקרא לי בימים הקרובים. כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי ליכנס לאחשורוש בָּעֵת הַזֹּאת שהוא לא קרא לך ולסכן עצמך, שאז אחשורוש יראה שאת מסכנת את חייך, ושהדבר מאוד חשוב לך, וימלא את בקשתך , אלא תחכי עד שיקרא לך, ואז יתכן שלא ימלא את בקשתך, רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ. עונש בידי שמים. וּמִי יוֹדֵעַ אִם כל מה שהקב"ה סבב שֶלְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת. הוא כדי להציל את כלל ישראל".
המן פירסם לכל העמים פקודת הרג היהודים. הפושעים חששו שבמידה והם יחכו ליום הפור פושעים אחרים כבר ישדדו את כל רכוש היהודים. הפקודה הראתה את שנאת המלך ליהודים, כך שהפושעים התחילו מיד לשדוד. אנו רואים זאת כאשר מרדכי ואסתר שלחו את הרצים בהולים ודחופים ([[ביאור:אסתר ח יד]]), מרדכי כתב שליהודים יהיה מותר להשיב את השלל שנלקח מהם ([[ביאור:אסתר ח יא]]), והיהודים נקמו באויביהם ([[ביאור:אסתר ח יג]]) שפגעו בהם עוד לפני יום הפור.
לאחר שהמלך אישר להמן "לאבד" "עם", הפקודה נכנסה לתוקף מיד. המלך לא ידע שהמן פקד להרוג את היהודים אחת עשר חודש בעתיד. מרדכי ידע שהמן יכול לבקש רשות מהמלך להרוג את מנהיג העם מיד, כפי שזרש הציעה להמן מאוחר יותר. לכן חיב היה מרדכי למהר. כאשר אסתר ניסתה להתחמק ולדחות את התפקיד, מרדכי כעס מאוד, אולם נאלץ להצפין את דבריו כדי שהתך לא יבין:
שורה 21 ⟵ 20:
התך שמע: כי האלים המליכו אותך כדי להציל את עמך;
4. ראה פירוש ל([[ביאור:אסתר ה ב]]) שהסכנה לחיי אסתר היתה קטנה מאוד.
== ממקום אחר ==
שורה 34 ⟵ 33:
אולם, ייתכן שמדובר בהסוואה: כותב המגילה (מרדכי) לא רצה להכניס את שם ה' למגילה, מכיוון שהמגילה נכתבה תחת השלטון הפרסי, והיה חשש שהפרסים יחליפו את שם ה' בשם האליל שלהם; ולמרות זאת הוא רצה להביע את בטחונו בה', ולכן השתמש בביטוי הרומז לה', כך שרק יהודים יבינו את הרמז (ראו [[ביאור:אי הזכרת שם ה' במגילה]]).
3. ממקום אחר מאסתר. אסתר עזרה לו בעניין בגתן ותרש, וכך זכתה לנקודת זכות בעייני המלך, כך מרדכי מעניק לה הזדמנות נוספת לקבל נקודת זכות, ואכן אסתר קיבלה את בית המן ותפקיד מנהלי המרשה לה לכתוב ולחתום בטבעת המלך פקודות ליהודים ועל היהודים. אסתר ניהלה את ההגנה בשושן וקיבלה יום נוסף להרוג את המלשינים אליה ([[ביאור:אסתר ט יג]]). כאשר אסתר הלכה למלך לא קרואה, זכר המלך שהיא הצילה אותו ממות ולכן היתה לו סיבה לשאול מה בקשתה ומה היא הודעתה החשובה, ולא להרגה.
אולם אם היא לא תעזור, חרבונה יעזור, כפי שהוא עזר למרדכי כשהקריאו למלך אודות מרדכי, וציין את עבירותיו של המן אשר בנה עץ תליה ללא רשות.
| |||