ביאור:אסתר ג י: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ilan Sendowski (שיחה | תרומות) המלך האמין שהמן הוא שרו הנאמן ביותר |
Ilan Sendowski (שיחה | תרומות) מ הקשר |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|אסתר|ג|ג ט|י|ג יא|קטגוריה=1}}
{{ציטוטפסוק|אסתר|ג|י}}
== מינויו של המן ==
המלך נמצא "בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" ([[ביאור:אסתר ג ז]]), וטבעתו נמצאת על ידו, כלומר המלך לא מצא משימה חשובה המצדיקה העברת סמכויות שכזו, באותו זמן.
העברת הטבעת היא פקודת המלך להמן להוציא לפועל את הצעתו. המלך "נתן" את טבעתו אבל אין זו העברת בעלות מוחלטת להמן, אלא אישור זמני לנהוג בכבוד ולבצע את פקודת המלך. המלך חשב שמדובר בתוכנית ארוכה, המחיבת הרבה חתימות ולכן פטר את עצמו מהעבודה המיגעת. הטבעת נשארה בידי המן עד הוצאתו להורג. במשך כל הזמן הזה המלך האמין שהמן הוא שרו הנאמן ביותר, ולא חשש ללכת איתו למשתה פרטי, פעמים בא איתו למשתה המלכה בחדרה בהרמון, הרשה להמן לצאת לביתו שמחוץ לארמון, הזמין אותו לתת יעוץ, מינה את המן לפקח על תהלוכת הכבוד למרדכי ואפילו כאשר המלך הבין שפקודה בשמו פורסמה ללא אישורו הוא לא חשד בהמן שישב לפניו במשתה המלכה.
| |||