ביאור:אסתר ב כא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הקשר
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|אסתר|ב|ב כ|כא|ב כב|קטגוריה=1}}
 
 
{{ציטוטפסוק|אסתר|ב|כא}}
 
שורה 9 ⟵ 7:
 
הגדרות:<br>
'''סריסי המלך''' - מקובל שסריסי המלך היו מסורסים ובמגילה הם משרתים בעיקר בתפקדי שמירה וניהול ככתוב "שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים, הַמְשָׁרְתִים אֶת- פְּנֵי הַמֶּלֶךְ" ([[ביאור:אסתר א י]]), "הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים" ([[ביאור:אסתר ב ג]]). עקב מצבם, הסריסים היו חסרי משפחה ולכן לא היו אחראים לבטחון משפחתם, אלא נאמנים למלך ולעצמם בלבד.
 
'''משומרי הסף''' - מקובל שבגתן ותרש היו שומרי דלת המלך ("סף הבית" [[מלכים א ד יד]]) ולא בתפקיד של שר המשקים ("סיפות כסף" [[מלכים א ב יד]]). לא נהוג ששני אנשים יהיו אחראים כשרי משקים, כי אז כל אחד יתרשל בתפקידו בהנחה שהשני יעשה עבודה נאמנה.
שורה 15 ⟵ 13:
'''קצפו ... ובקשו לשלח יד במלך''' - כנראה שבגתן ותרש רקמו קנוניה ודיברו בעניין. קשה להבין מדוע שני סריסים בדרגת פיקוד נמוכה של שומרי הסף, ירצו להרים יד במלך. הרי הם יתפסו ויומתו. הסריסים "קצפו" על המלך, כלומר זו לא היתה תוכנית התאבדות דתית או לאומית, ובנוסף לאחר תפיסתם וחקירתם לא נמצא שהיה להם מנהיג. קיימת אפשרות שמרדכי ראה את כעסם של הסריסים על המלך, ומלכד אותם. מרדכי הציע להרוג את המלך למען אדונו, ולהעלות בדרגה את הסריסים. כאשר הסריסים לא דיוחו למלך אודות מרדכי, ידע מרדכי את זדונם וחשפם לאסתר כדי להודיע בשמו למלך. בחקירתם הסריסים הלשינו על מרדכי, אבל זה לא עזר להם כי מרדכי כבר דיווח עליהם, ובצורה זו הם אישרו את דברי מרדכי.
 
"'''שני'''" - ככתוב {{צמ|לֹא-יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ, לְכָל-עָו‍ֹן וּלְכָל-חַטָּאת, בְּכָל-חֵטְא, אֲשֶׁר יֶחֱטָא: עַל- פִּי שְׁנֵי עֵדִים, אוֹ עַל- פִּי שְׁלֹשָׁה- עֵדִים-- יָקוּם דָּבָר.|דברים יט טו}} ולכן נדרשו שני עדים כנגד כל סריס. כל אחד היה עד אחד נגד חברו, והעד השני לאשמתם היה מרדכי דרך אסתר, כי נשים אולי היו פסולות לעדות.
 
 
 
=== '''למרדכי היו מצותתים בארמון''' ===
למרדכי נודע הדבר ([[אסתר ב כב]]), כלומר מרדכי עצמו לא שמע זאת אלא שמע ממצותתיו. יכולתו של מרדכי להעביר את המידע לאסתר הנמצאת בבבית המלכה מראה שלמרדכי היו קשרים. מסיפור המגילה ניתן להבין שהמלך היה נתון תמיד בסכנה. כאשר יש מרד, דרך מקובלת היא התעללות בנשותיו לעיני העם, בדומה למעשה אבשלום בפילגשי דוד ([[שמואל ב טז כב]]), וחיסול בני בריתו של המלך המודח. לכן, כדי להגן על אסתר ([[ביאור:אסתר ב יא]]), מרדכי הופך את עצמו לשומר המלך. כדי לבצע זאת, מרדכי עקב אחרי המלך ואחרי שריו וסריסיו באשר הם: בארמון ובביתם. נאמני המלך כנראה הבינו זאת, וכדי להציל את עצמם מצרות עזרו למרדכי – במיוחד, לאור הוכחת יכולתו ומסירותו של מרדכי למלך, לאחר תלייתם של בגתן ותרש שניסו להתנקש במלך ([[ביאור:אסתר ב כב]]) - ([[ביאור:אסתר ב כג]]).
 
=== '''מרדכי מעניק את כבוד חשיפת הקושרים לאסתר''' ===
נאמנות למלך ושמירה על בטחונו הינם חשובים מאד למלך. מידע על נסיון התנקשות ראוי להרשם בספר דברי הימים של המלך ([[ביאור:אסתר ב כג]]). המלך לא מצא לנכון להעניק פרס לאסתר כי היא הרי מלכתו ועד חצי מלכותו הוא שלה. המלך לא העניק פרס למרדכי כדי לא לחשוף לאנשי הארמון שלמלך יש אויבים, כי אז האויבים עלולים להתאחד ולנסות שנית. גם למרדכי היתה סיבה טובה לשמור את רשת המצותתים שלו בסוד.
 
=== '''הסכנה למלך לא היתה מידית''' ===
אסתר לא מיהרה להזהיר את המלך. אסתר לא הלכה למלך בלתי קרואה, כי ככתוב בהמשך היא חששה לעשות זאת ([[ביאור:אסתר ד יא]]). כידוע המלך קיבץ בתולות בשנית ([[ביאור:אסתר ב יט]]), וניתן להניח שהוא לא ביקר את מלכתו כל לילה והיא היתה צריכה לחכות לתורה. לפיכך הסכנה לא היתה מידית, אלא רק דיבורים התחלתיים להריגת המלך.
 
=== '''חקירת הנאשמים''' ===