שולחן ערוך אבן העזר קכג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{שולחן ערוך|אבן העזר|קכב|קכג|קכד|?|6|}} {{לא נשלם|סימן}}" |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{שולחן ערוך|אבן העזר|קכב|קכג|קכד|
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''
==סעיף א==
הכל כשרים לכתב הגט, חוץ מחמשה: גוי ועבד וחרש שוטה וקטן. אפלו האשה בעצמה, אם אמר לה הבעל לכתבו, יכולה לכתבו ותקנה אותו לבעלה וחוזר ונותנו לה.
: {{רמ"א|הגה: והבעל לכתחלה לא יכתב הגט בעצמו, גם לא יצוה לסופר כיצד יכתב, אלא אומר לו, סתם, לכתב (מצא בקונטרסים). ויש אומרים דיש להחמיר שגם קרוב לא יכתב לכתחלה, היכא דאפשר באחר (מהרי"ק שרש ק"ו). ולכתחלה יכתב הסופר בידו הימנית; ואם הוא אטר יד, יכתב בשמאלו (מ"כ בתקון ישן)}}:
==סעיף ב==
ישראל שהמיר, או שהוא מחלל שבתות בפרהסיא, הרי הוא כגוי לכל דבר:
==סעיף ג==
כתב הגט אחד מאלו החמשה, אינו גט אף על פי שחתמו בו עדים כשרים ונמסר לה בכשרים. במה דברים אמורים, בשכתב התרף; אבל אם לא כתב אלא הטפס, והניח מקום התרף שהוא מקום האיש והאשה והזמן ו"הרי את מתרת לכל אדם", וכתבו הפקח הגדול הישראלי לשמו, הרי זה גט כשר.
: {{רמ"א|ויש אומרים דאפלו בכי האי גונא פסול מדרבנן (טור בשם ר"י)}}:
==סעיף ד==
מתר להניח חרש שוטה וקטן לכתב טפס הגט לכתחלה, והוא שיהיה גדול הפקח עומד על גבן. אבל הגוי והעבד אין כותבין טפס לכתחלה ואפלו ישראל עומד על גבן:
==סעיף ה==
הכותב גט בשבת או ביום הכפורים, בשוגג, ונתנו לה, הרי זו מגרשת. כתבו וחתמו בזדון בו ביום או ביום טוב, ונתנו לה, אינה מגרשת, שהרי העדים פסולים מן התורה. כתבו ביום טוב בזדון, ונמסר לה בפני עדים כשרים, הרי זה גט פסול.
: {{רמ"א|הגה: אבל כתבו בזדון ביום כפורים ושבת, הרי זה בטל מדאוריתא, (כן דקדק הבית יוסף). ואין לגרש בלילה, ואם גרש בלילה יש אומרים דהוי גט פסול (ר"י מינץ). ולכן לאחר שהתפללו הקהל ערבית אף על פי שעדין היום גדול, אין לגרש (בתרומת הדשן סימן רמ"ח). ועין לקמן סוף [[שולחן ערוך אבן העזר קנד#סעיף פח|סימן קנ"ד סעיף פ"ח]] ופ"ט}}:
| |||