שולחן ערוך אבן העזר קכ: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{שולחן ערוך|אבן העזר|קיט|קכ|קכא|שאין לכתבלכתוב הגט אם לא שמע מפי המגרש|11|}} {{בעבודה}}
 
==סעיף א==
הגט, צריך שיכתבנו הבעל או שלוחו; ואף אם שלוחו כותבו, צריך שיהיה משל הבעל; לכך נהגו כשהבעל מצוי, שנותן לו הסופר הקלף והדיו {{רמ"א|ויש אומרים דאף הקלמוסהקולמוס ושאר כלי הכתיבה (הגהות אשרי פרק שני ובמרדכי מהלכות גטין)}} במתנה, קדםקודם כתיבה. והבעל נותן שכרו; ומפני תקנת עגונות, תקנו חכמים שהאשה תתן שכר הסופר והקנוהו לבעל:
 
==סעיף ב==
גזל נירנייר וכתב בו גט ונתנו לה, כשר, אפלו קדםקודם יאוש.
: {{רמ"א|הגה: אבל גזל גט, כגון שכתב לו הסופר גט וגזלו ממנו ולא פרע לו, וגרש בו, לא הוי מגרשתמגורשת (בית יוסף)}}:
 
==סעיף ג==
כותבין גט לאיש אף על פי שאין אשתו עמו, והוא שיהיו העדים שחתמו בו מכירים ויודעים שזה פלוני ואשתו פלונית. {{רמ"א|ויש אומרים דגם הסופר צריך להכירן (טור), וכן נראה לי}}. והכרה זו אפלואפילו על פי עד אחד, ואפלוואפילו על פי אשה וקרוב.
: {{רמ"א|הגה: וצריך להכיר שם האיש והאשה ושם אביהם, וכל שהחזקושהחזיקו שלשים יום בעיר, אין חוששין להם יותר. ושם אביו, נהגו לכתבלכתוב על פי עצמו (בית יוסף ממשמעות לשון הרמב"ם)}}.
 
ואם היו באותו מקום שנים ששמותיהם שוים ושמות נשותיהן שוים, אין מגרש אחד מהם אלא במעמד חברו, שמא יכתביכתוב גט ויוליכנו לאשת חברו ויגרשנה עליו. ובשעת הסכנה, כותבין ונותנין אף על פי שאין מכירים:
 
==סעיף ד==
לא יכתבנו הסופר ולא יחתמו בו העדים, עד שיאמר להם הבעל לכתבלכתוב ולחתםולחתום. {{רמ"א|ולכתחלה יאמר לסופר לפני העדים (בסדר הגט מהר"א מרגליות)}}. וכשיאמר להם הבעל, יכתבוהו הם בעצמם ולא יאמרו לאחרים לכתבלכתוב ולחתםולחתום. אפלואפילו אמר לבית דין: תנו גט לאשתי, לא יאמרו לסופר לכתבלכתוב ולעדים לחתםלחתום, ואפלו אמר להם: אמרו לסופר ויכתבויכתוב ולעדים ויחתמו, לא יכתביכתוב הסופר ולא יחתמו העדים עד שישמעו מפיו.
: {{רמ"א|הגה: עבר וגרשה על ידי "אומר אמרו לסופר ויכתב" כו', הוי ספק מגרשתמגורשת (טור בשם הרמ"ה ובית יוסף בשם הר"ן ובעל התרומה וסמ"ג והמרדכי וכל בו)}}:
 
==סעיף ה==