חוק יישוב סכסוכי עבודה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:סעיף|37א|הגדרות לענין {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}} –|תיקון: תשל"ב, תשמ"ב, תשמ"ח, תש"ן}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הסכם קיבוצי" – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957}}, בין שנעשה והוגש לרישום לפי החוק האמור ובין אם לאו, לרבות הסדר קיבוצי אחר, ובלבד שנעשו בכתב ונקבעו בהם שיעורים לשכר העבודה;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"שירות ציבורי" – כל אחד משירותים אלה:}}

{{ח:תתתתת|1}} שירות המדינה, לרבות מערכת הבטחון וכל מפעל או מוסד שהוקמו בחוק, בין אם חל על העובדים בהם {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959}}, ובין אם לאו;

{{ח:תתתתת|2}} שירות הרשויות המקומיות;

{{ח:תתתתת|3}} שירותי הבריאות, למעט מפעל או מוסד שאינו בבעלות ציבורית המתנהל לשם הפקת רווחים והוא כלול ברשימת מפעלים ומוסדות כאמור שערך אותה שר הבריאות באישור ועדת העבודה של הכנסת והיא פורסמה ברשומות;

{{ח:תתתתת|4}} חינוך החובה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, תש"ט-1949}};

{{ח:תתתתת|5}} החינוך התיכוני שמעל לחינוך החובה, לרבות המקצועי והחקלאי, למעט מוסד שאינו בבעלות ציבורית המתנהל לשם הפקת רווחים והוא כלול ברשימת מוסדות כאמור שערך אותה שר החינוך והתרבות באישור ועדת העבודה של הכנסת והיא פורסמה ברשומות;

{{ח:תתתתת|6}} המוסדות להשכלה גבוהה שהוכרו לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958}};

{{ח:תתתתת|7}} המוסדות האחרים ללימוד על-תיכוני, למעט מוסד שאינו בבעלות ציבורית המתנהל לשם הפקת רווחים והוא כלול ברשימת מוסדות כאמור שערך אותה שר החינוך והתרבות באישור ועדת העבודה של הכנסת והיא פורסמה ברשומות;

{{ח:תתתתת|8}} התחבורה האווירית והתובלה האווירית;

{{ח:תתתתת|109}} ההפקה וההספקהוהייצור של מיםדלק, וכן הזרמת דלק בצינורות;

{{ח:תתתתת|1110}} הייצורההפקה וההספקה של חשמלמים;

{{ח:תתתתת|12}} הפעלת מיתקן בזק ומתן שירות בזק, בידי בעל רשיון כללי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבזק|חוק הבזק, התשמ"ב-1982}}, ובידי בעל רשיון אחר הכלול ברשימה שערך שר התקשורת באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת והיא פורסמה ברשומות וכן מתן שירותי שידור לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש"ן-1990}}.

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אירגון עובדים מוסמך" –}}

{{ח:תתתתת|21}} בזמן שההסכםשחל הקיבוציהסכם שהיה חל אינו בר-תוקף עודקיבוצי – הארגון שהיהשהוא צד להסכם;

{{ח:תתתתת|3}} לא היה הסכם קיבוצי קודם – הארגון שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שבאותו שירות ציבורי;

{{ח:תתתתת|4}} היה ארגון כאמור בפיסקאות (1) עד (3) חלק מארגון עובדים כולל יותר – ארגון העובדים הכולל; ואולם ארגון עובדים שקיים הסכם שנעשה לפני תחילת חוק זה בינו לבין ארגון עובדים כולל יותר בדבר הצטרפותו לאותו ארגון כולל, ועל פי ההסכם מוסמך הארגון המצטרף להכריז או לאשר שביתה, רואים את הארגון המצטרף כארגון עובדים מוסמך, במידה שהסמכות להכריז או לאשר שביתה אינה נתונה לפי ההסכם לארגון הכולל;

{{ח:תתת}} {{ח:הגדרה|"שביתה או השבתה בלתי מוגנת" – כל אחת מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} שביתה או השבתה של עובדים בשירות ציבורי בזמן שחל עליהם הסכם קיבוצי, למעט שביתה שאינה קשורה בשכר או בתנאים סוציאליים ושהמוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון העובדים המוסמך הכריז או אישר אותה;

{{ח:תתתתת|2}} שביתה של עובדים בשירות ציבורי בזמן שלא חל עליהם הסכם קיבוצי, או שההסכם הקיבוצי שהיה חל עליהם אינו בר-תוקף עוד, והשביתה לא הוכרזה או אושרה בידי המוסד או המוסדות המוסמכים לכך ובהליכים הקבועים לכך, הכל לפי תקנונו של ארגון העובדים המוסמך; אישור בכתב של המוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון העובדים המוסמך כי שביתה פלונית הוכרזה או אושרה כאמור – יהיה ראיה מכרעת לכך;

{{ח:תתתתת|3}} שביתה או השבתה בשירות ציבורי שלא נמסרה עליהן הודעה בהתאם לחוק זה.

{{ח:תתת|}} לענין הגדרה זו רואים בשביתה:

{{ח:תתתתת|א}} הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין.

{{ח:תתתתת|ב}} סירוב מאורגן של קבוצת עובדים לעבוד שעות נוספות, אם החובה לעבודה שעות נוספות נקבעה בהסכם קיבוצי ועבודה כאמור מותרת לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951}}, והסירוב ננקט כצעד בסכסוך העבודה.

{{ח:תת|א}} שביתה והשבתה בלתי מוגנות אינן בגדר שביתה או השבתה לענין {{ח:פנימיחיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 62|סעיף 62(ב)}} לפקודת הנזיקין (נוסח חדש)}}, אולם הוראה זו לא תחול אלא על תובענה שהגישו עובד או מעביד שהיו צד לשביתה או להשבתה, לפני הענין, או חליפיהם.

{{ח:תת|ג}} שביתה בלתי מוגנת אינה בגדר שביתה לענין הפיסקה השניה {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#סעיף 44|לסעיף 44 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959}}, לגבי שליחת עובדים למקום עבודה שבו מתקיימת השביתה; ואולם דורש עבודה שלשכת עבודה הציעה לו עבודה במקום עבודה שמתקיימת בו שביתה בלתי מוגנת ובשל כך סירב לקבל את העבודה האמורה, לא ייפגעו עקב סירוב זה זכויותיו לפי התקנון שהותקן מכוח {{ח:פנימיחיצוני|חוק שירות התעסוקה#סעיף 41|סעיף 41}} לחוק האמור}}.

הסכם קיבוצי החל בשירות ציבורי יראוהו כאילו נכללו בו ההוראות {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת לגבי}} כל סכסוך שאין בהסכם הוראה אחרת להכרעה בו.

הגיעה הועדה הפריטטית להחלטה מוסכמת על יישוב הסכסוך – יהיה דין ההחלטה כדין פסק בוררים על פי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(ג)}} לחוק}}.

לא התכנסה הועדה הפריטטית כאמור {{ח:פנימי|סעיףתוספת פרט 1|בסעיף 1}} או לא הגיעה להחלטה מוסכמת תוך שלושים יום מיום בקשת הבירור, יובא הסכסוך, לפי בקשת אחד הצדדים, להכרעה בבוררות; הבוררות תהיה בפני בורר אחד או יותר כפי שיוסכם בין הצדדים, ואם לא הסכימו תוך שבעה ימים מיום הבקשה לקיים את הבוררות – בפני שלושה בוררים, שמהם כל צד ימנה בורר אחד ושני הבוררים ימנו בורר נוסף והוא יהיה יושב-ראש.

{{ח:תת|א}} התקופות האמורות {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} ניתנות להארכה בידי הצדדים; התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיףתוספת פרט 3|בסעיף 3}} ניתנת להארכה גם בידי הועדה הפריטטית והתקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיףתוספת פרט 4|בסעיף 4}} ניתנת להארכה גם בידי הבורר או הבוררים.

{{ח:תת|ב}} במנין התקופות האמורות {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} לא תובא בחשבון התקופה שבה מתקיים תיווך לפי {{ח:פנימי|פרק 2|הפרק השני}} לחוק}}.