ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/כב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{סרגל ניווט|ספר החינוך||כא|כב|כג|המצוה לפדות פטר חמור בשה}}
'''לפדות''' ולד חמרחמור זכר שנולד ראשון, שנאמר {{ממ|שמות|יג|יג}} ופטר חמור תפדה בשה. וענינה הוא שלוקח הישראל שה אחד ונותנו לכהן בפדיון בכור החמור שהוא לשם, מן הטעם שכתבנו למעלה, והוא, ברוך הוא, נתנו לכהן. ולפיכך פודהו הישראל ממנו, כי השם יתברך רצה שיהיה לו פדיון בשה. ואם אין לו שה, פודהו בדמי שה. ולפי שאין דמי השיות שוין, אמרו רז"ל {{ממ|בכורות|יא|א}} עין יפה בסלע, עין רעה בחצי סלע, ובנוניתובינונית בשלשה זזיןזוזין. וזמן הפדיון, עד שלשים יום, והשה חליןחולין ביד כהן, והחמור ביד ישראל.
 
'''משרשי מצוה''' זו. כדי שיזכרו היהודים לעולם הנס שעשה להם האל ביציאת מצרים, שהרג כל בכוריהם, כמו שכתוב.
 
'''דיני המצוה'''. כגון שתפותשותפות הנכרי או מקבל חמור ממנו להטפל בו, ודין גוי שהפריש פטר חמור מה דינו, ודין חמור שילדה כמין סוס, ודין לוקח חמור מגוי, וענין ספק אם בכרה מה דינו, ודין נותן החמור בעצמו לכהן, ויתר פרטיה, מבוארים במסכת בכורות (<small>[[בכורות ה ב|ה:]] , [[בכורות יא א|יא.]] , [[בכורות יב א|יב.]]</small>){{הערה|(<small>[[שולחן ערוך יורה דעה שכא|יו"ד סימן שכ"א]]</small>)}}.
 
'''ונוהגת''' בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ונקבות ישראלים, ולא בכהנים ולוים. והעובר על זה בטל עשה.