משתמש:Roxette5/ספר החינוך/צה - קיד: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
ספר שמות-פרשת בשלח▼
- פרשת יתרו יש בה ג' מצות עשה, וי"ר מצות לא תעשה, ▼
==הערות==▼
{{הערות שוליים2}}▼
▲- פרשת יתרו יש בה ג' מצות עשה, וי"ר מצות לא תעשה,
כה. מצות האמנה במציאות השם.
שורה 42 ⟵ 28:
'''ונוהגת''' בזכרים ונקבות בכל מקום ובכל זמן, והעובר עליה ועבד ע"ז כדרך עבודתה, או שלא כדרך עבודתה בארבע עבודות שכתבנו, בעדים והתראה נסקל, ובשגגה חיב להביא חטאת קבועה. וזאת המצוה היא מכלל השבע מצות שנצטוו כל בני העולם בכללן. ([[סנהדרין נו א]]) אבל מכל מקום, חלוקין יש בפרטיה בין ישראל לשאר האמות, והכל מבואר שם בעבודה זרה. ומן החלוקין שבין ישראל לשאר האמות בענין המצות המטלות על הכל הוא, שישראל לא יתחיב לעולם בלא עדים והתראה, ושאר האמות אין צריכין התראה. לפי שאין חלוק בהן בין שוגג למזיד. וכן יתחיבו גם כן בהודאת פיהם. מה שאין כן בישראל שצריך עדים. ועוד יש חלוק אחר, כי האמות בעברם על כל אחת ממצותם יתחיבו לעולם מיתה, וזהו שאמרו חז"ל (שם נז א) אזהרתן זו היא מתתן, וישראל יתחיב פעמים קרבן, פעמים מלקות, פעמים מיתה, ופעמים אינו מתחיב בכל אלה, אלא שהוא כעובר על מצות מלך ונשא עונו.
▲==הערות==
▲{{הערות שוליים2}}
כז. שלא לעשות פסל.
שורה 123 ⟵ 110:
'''ונוהגת''' בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. ואף על פי שהיא מן המצות שהזמן גרמא, שכן למדנו רבותינו זכרונם לברכה (שם כ ב) שהנשים חיבות בקדוש והבדלה. והעובר עליה ולא קדש השבת בדברים, בטל מצות עשה, ואם קדשו בדברים בלא יין או בלא פת, דעבד יצא ידי תורה.
==הערות==
{{הערות שוליים2}}
שורה 173 ⟵ 161:
'''דיני''' המצוה, כגון הרחקת הענין שלא להתיחד עמהן, ומשפט הנואף והנואפת גם כן שגם היא באסור ובדין, ויתר פרטיה מבוארים במסכת סנהדרין ובמקומות בגמרא{{הערה|{{ממ רמב"ם|ו|איסורי ביאה|}}}}. ושם בסנהדרין (נא א) מתבאר שהנואף עם אשת איש גמורה שניהם בחנק. והנואף עם נערה מארסה שניהם בסקילה, ועם בת כהן היא תשרף והוא יחנק. ואסור אשת איש הוא מן המצות שהן על כל בני העולם בכלל בני רשראל בין גוי. אבל יש חלוק קצת בענין, שאין אישות לגוי אלא על ידי בעילה וישראל קונה אותה בקדושין {{הערה|{{ממ|קידושין|נז|ב}}}}.
==הערות==
{{הערות שוליים2}}
לו. שלא לגנב נפש מישראל.
|