משתמש:Roxette5/ספר החינוך/צה - קיד: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
 
ספר שמות-פרשת בשלח
 
ספר שמות-פרשת בשלחיתרו
-
כד. שלא נלך בשבת חוץ לתחום.
 
- פרשת יתרו יש בה ג' מצות עשה, וי"ר מצות לא תעשה,
'''שנמנענו''' שלא ללכת בשבת חוץ לגבולים ידועים שנאמר ([[שמות טז כט]]) אל יצא איש ממקמו ביום השביעי. ובא הפירוש עליו {{הערה|{{ממ רמב"ם|כז|שבת|}}}} שמקומו נקרא כל שאינו מרחיק יותר משלש פרסאות חוץ לעיר. והפרסה ארבעה מילין. והמיל אלפים אמה. ומודדין משפת הבית החיצון שבעיר, אפילו היתה גדולה כננוה. זהו לדין תורה, אלא שחכמים גדרו גדר ואסרו שלא לילך יותר מאלפים אמה חוץ לעיר.
 
'''משרשי''' מצוה זו. שנזכר ונדע שהעולם מחדש לא קדמון, כמו שכתוב בפרוש במצות שבת (שם כ יא) כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי. על כן לזכר הדבר ראוי שננוח במקום אחד, כלומר שלא נלך בדרך רחוק רק דרך טיול וענג. ובהליכת שנים עשר מילין אין בו טרח רב.
 
'''דיני''' המצוה, כגון שובת במדבר או במערה מה דינו, ([[ערובין סא ב|עירובין סא ב]]) וכן מי שיצא חוץ לתחום, לרצונו או לאנסו, או ברשות בית דין, ([[ערובין נב ב|שם נב, ב]]) ואם הקף במחיצה בשבת מה דינו, ([[ערובין מב א|שם מב, א]]) ובית היוצא יותר משאר בתי העיר שבעים אמה ושירים, ובית הכנסת שיש בו דירה לחזנין ובית עבודה זרה שיש בה דירה לכמרים, ואוצרות שיש בהן דירה, ושלש מחיצות שאין עליהן תקרה ומעזיבה מה דינן עם העיר? ([[ערובין נה ב|שם נה, ב]]) ועיר ארכה, מרבעת, עגלה, עשיה כמין גם או כקשת, מהיכן מודדין לה, ובאי זה חבל מודדין, וכמה שעורו של חבל, ([[ערובין נג ב|שם נג, ב]]) והגיע לגיא או להר או לכתל כיצד מודד בה, ובמי סומכין במדידה, ומי נאמן להעיד על התחמין, ויתר פרטיה, מבוארים במסכתא הבנויה על זה, והיא [[מסכת ערובין|ערובין]].
 
'''ונוהגת''' בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. והעובר עליה והלך אפילו אמה אחת יותר משלש פרסאות לוקה, וכן אם הלך אפילו אמה אחת יותר חוץ לאלפים אמה סמוך לעיר, לוקה מכת מרדות דרבנן. והרמב"ן ז"ל כתב {{הערה|(בסהמ"צ ל"ת שכא)}} כי מה שאמר הרמב"ם ז"ל בספר המצות שלו, דאסור תחמין דאוריתא הוא ביותר מאלפים אמה, וכן מה שאמר בחבורו הגדול, {{ממ רמב"ם|כז|שבת|א}} שחזר מזה וכתב שהשיעור של תורה הוא שלש פרסאות, כי הכל טעות, שאין לנו אסור תחומין דאוריתא כלל, וכן מתבאר במקומות הרבה מן הגמרא שלנו, שהיא גמרת בבל, שאנו סומכין עליה בכל דבדינו. והרבה הרב ראיותיו על זה במצות שי"ג{{הערה|(צ"ל שכא)}} מן הלאוין. והוא יפרש אל יצא איש, כמו אל יוציא. כמו שיש במסכת ערובין {{הפניה-גמ|ערובין|טז|ב}} מאן דמשמע לה הכי.
 
==הערות==
{{הערות שוליים2}}
 
 
ספר שמות-פרשת יתרו
 
- פרשת יתרו יש בה ג' מצות עשה, וי"ר מצות לא תעשה,
כה. מצות האמנה במציאות השם.
 
שורה 42 ⟵ 28:
'''ונוהגת''' בזכרים ונקבות בכל מקום ובכל זמן, והעובר עליה ועבד ע"ז כדרך עבודתה, או שלא כדרך עבודתה בארבע עבודות שכתבנו, בעדים והתראה נסקל, ובשגגה חיב להביא חטאת קבועה. וזאת המצוה היא מכלל השבע מצות שנצטוו כל בני העולם בכללן. ([[סנהדרין נו א]]) אבל מכל מקום, חלוקין יש בפרטיה בין ישראל לשאר האמות, והכל מבואר שם בעבודה זרה. ומן החלוקין שבין ישראל לשאר האמות בענין המצות המטלות על הכל הוא, שישראל לא יתחיב לעולם בלא עדים והתראה, ושאר האמות אין צריכין התראה. לפי שאין חלוק בהן בין שוגג למזיד. וכן יתחיבו גם כן בהודאת פיהם. מה שאין כן בישראל שצריך עדים. ועוד יש חלוק אחר, כי האמות בעברם על כל אחת ממצותם יתחיבו לעולם מיתה, וזהו שאמרו חז"ל (שם נז א) אזהרתן זו היא מתתן, וישראל יתחיב פעמים קרבן, פעמים מלקות, פעמים מיתה, ופעמים אינו מתחיב בכל אלה, אלא שהוא כעובר על מצות מלך ונשא עונו.
 
==הערות==
 
{{הערות שוליים2}}
 
כז. שלא לעשות פסל.
שורה 123 ⟵ 110:
'''ונוהגת''' בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. ואף על פי שהיא מן המצות שהזמן גרמא, שכן למדנו רבותינו זכרונם לברכה (שם כ ב) שהנשים חיבות בקדוש והבדלה. והעובר עליה ולא קדש השבת בדברים, בטל מצות עשה, ואם קדשו בדברים בלא יין או בלא פת, דעבד יצא ידי תורה.
 
==הערות==
 
{{הערות שוליים2}}
 
 
שורה 173 ⟵ 161:
'''דיני''' המצוה, כגון הרחקת הענין שלא להתיחד עמהן, ומשפט הנואף והנואפת גם כן שגם היא באסור ובדין, ויתר פרטיה מבוארים במסכת סנהדרין ובמקומות בגמרא{{הערה|{{ממ רמב"ם|ו|איסורי ביאה|}}}}. ושם בסנהדרין (נא א) מתבאר שהנואף עם אשת איש גמורה שניהם בחנק. והנואף עם נערה מארסה שניהם בסקילה, ועם בת כהן היא תשרף והוא יחנק. ואסור אשת איש הוא מן המצות שהן על כל בני העולם בכלל בני רשראל בין גוי. אבל יש חלוק קצת בענין, שאין אישות לגוי אלא על ידי בעילה וישראל קונה אותה בקדושין {{הערה|{{ממ|קידושין|נז|ב}}}}.
 
==הערות==
 
{{הערות שוליים2}}
 
לו. שלא לגנב נפש מישראל.