משתמש:Roxette5/ספר החינוך/צה - קיד: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 11:
'''דיני''' המצוה, כגון שובת במדבר או במערה מה דינו, ([[ערובין סא ב|עירובין סא ב]]) וכן מי שיצא חוץ לתחום, לרצונו או לאנסו, או ברשות בית דין, ([[ערובין נב ב|שם נב, ב]]) ואם הקף במחיצה בשבת מה דינו, ([[ערובין מב א|שם מב, א]]) ובית היוצא יותר משאר בתי העיר שבעים אמה ושירים, ובית הכנסת שיש בו דירה לחזנין ובית עבודה זרה שיש בה דירה לכמרים, ואוצרות שיש בהן דירה, ושלש מחיצות שאין עליהן תקרה ומעזיבה מה דינן עם העיר? ([[ערובין נה ב|שם נה, ב]]) ועיר ארכה, מרבעת, עגלה, עשיה כמין גם או כקשת, מהיכן מודדין לה, ובאי זה חבל מודדין, וכמה שעורו של חבל, ([[ערובין נג ב|שם נג, ב]]) והגיע לגיא או להר או לכתל כיצד מודד בה, ובמי סומכין במדידה, ומי נאמן להעיד על התחמין, ויתר פרטיה, מבוארים במסכתא הבנויה על זה, והיא [[מסכת ערובין|ערובין]].
'''ונוהגת''' בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. והעובר עליה והלך אפילו אמה אחת יותר משלש פרסאות לוקה, וכן אם הלך אפילו אמה אחת יותר חוץ לאלפים אמה סמוך לעיר, לוקה מכת מרדות דרבנן. והרמב"ן ז"ל כתב (בסהמ"צ ל"ת שכא) כי מה שאמר הרמב"ם ז"ל בספר המצות שלו, דאסור תחמין דאוריתא הוא ביותר מאלפים אמה, וכן מה שאמר בחבורו הגדול, {{ממ רמב"ם|כז|שבת|א}} שחזר מזה וכתב שהשיעור של תורה הוא שלש פרסאות, כי הכל טעות, שאין לנו אסור תחומין דאוריתא כלל, וכן מתבאר במקומות הרבה מן הגמרא שלנו, שהיא גמרת בבל, שאנו סומכין עליה בכל דבדינו. והרבה הרב ראיותיו על זה במצות שי"ג{{הערה|(צ"ל שכא)}} מן הלאוין. והוא יפרש אל יצא איש, כמו אל יוציא. כמו שיש במסכת ערובין {{הפניה-גמ|ערובין|טז|ב}} מאן דמשמע לה הכי.
==הערות==
| |||