ויקיטקסט

חוק פיצויי פיטורים: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה בדוקה]
העריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
[563538] עדכון מהנוסח במשרד הכלכלה
 
[563548]
שורה 2:
{{ח:כותרת|חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963}}
 
{{ח:פתיח-התחלה}}
ס"ח תשכ"ג, 136; תשכ"ד, 167; תשכ"ה, 215; תשל"ג, 222, 712; תשל"ו, 96; תשל"ז, 27, 27, 87, 115, 153; תש"ם, 135; תשמ"ו, 148; תשמ"ח, 41, 101; תש"ן, 40; תשנ"א, 157; תשנ"ד, 50; תשנ"ה, 178; תשנ"ו, 20, 27; תשנ"ח, 322; תשנ"ט, 91; תש"ס, 246; תשס"ד, 51, 147; תשס"ה, 913; תשס"ו, 386; תשס"ח, 514, 646; תשס"ט, 88; תש"ע, 298; תשע"א, 967; תשע"ב, 177; תשע"ד, 390, 600.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
 
{{ח:סעיף|1|הזכות לפיצויי פיטורים|תיקון: תשע"ד-2}}
{{ח:תת|א}} מי שעבד שנה אחת ברציפות – ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות – אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעסיקו שפיטרו פיצויי פיטורים.
{{ח:תת|}} {{ח:הגדרה|"עונה" לענין חוק זה – שלושה חדשים רצופים בשנה שבהם עבד לפחות 60 יום.}}
{{ח:תת|ב}} עובד שעבר ממקום עבודה למקום עבודה אצל אותו מעסיק ונתחלפו המעסיקים במקום העבודה הנוכחי, זכאי לקבל פיצויי פיטורים מהמעסיק הקודם בעד תקופת עבודתו אצלו או במקום העבודה הקודם כאילו פוטר העובד ביום חילופי המעסיקים כאמור; קיבל המעסיק החדש כאמור על עצמו, על פי התחייבות בכתב כלפי העובד, את האחריות לפיצויי הפיטורים שהיה העובד זכאי לקבלם מהמעסיק הקודם כאמור, יהיה המעסיק הקודם פטור מתשלום הפיצויים ויראו לענין חוק זה את תקופת עבודתו של העובד אצל המעסיק הקודם או במקום העבודה הקודם כאילו עבד במקום העבודה הנוכחי.
 
{{ח:סעיף|2|רציפות בעבודה|תיקון: תשל"ו, תשל"ז-3, תשס"ח, תש"ע, תשע"ד-2}}
לענין {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} יראו רציפות בעבודה אפילו חלה בה הפסקה מחמת –
{{ח:תת|1}} שירות צבאי ושירות חלקי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949}}, למעט שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות-קבע שלא נתקיימו בו התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 1|בסעיף 1(ד) לחוק האמור}}, וכן שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008}} (בחוק זה – חוק שירות המילואים);
{{ח:תת|2}} יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי נוהג או הסכם, וכן אחד במאי;
{{ח:תת|3}} חופשה שנתית;
{{ח:תת|4}} חופשה או פגרה בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעסיק;
{{ח:תת|5}} חופשה או פגרה שלא בשכר שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעסיק;
{{ח:תת|6}} שביתה או השבתה;
{{ח:תת|7}} תאונה או מחלה;
{{ח:תת|8}} ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
{{ח:תת|9}} הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עבודה או הפסקה תוך ניתוק יחסי עבודה שאינה עולה על שישה חודשים;
{{ח:תת|10}} אימון לשירות עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967}}.
 
{{ח:סעיף|3|אימתי פיטורים אינם פוגעים בזכויות}}
פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם – אם לא הוכח היפוכו של דבר – כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים.
 
{{ח:סעיף|4|מעסיק שנפטר|תיקון: תשע"ד-2}}
עובד שעבודתו נפסקה מחמת פטירה או פשיטת רגל של מעסיקו, ובתאגיד – פירוקו או מחיקתו, זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר.
 
{{ח:סעיף|5|עובד שנפטר|תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשע"ד-2}}
{{ח:תת|א}} נפטר עובד, ישלם המעסיק לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו.
{{ח:תת|}} {{ח:הגדרה|"שאירים" לענין זה – בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ג|פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968}}, ובאין בן-זוג או ילדים כאמור – ילדים והורים שעיקר פרנסתם היתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים-עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר.}}
{{ח:תת|ב}} היו פיצויי פיטורים משתלמים לשאירים שאינם בן-זוג או ילד התלוי כאמור, יופקדו הפיצויים בבית הדין האזורי לעבודה ויינתנו לשאירים שיקבע בית הדין האזורי לעבודה ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.
{{ח:תת|ג}} פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר לא יראו אותם כחלק מהעזבון.
 
{{ח:סעיף|6|התפטרות לרגל מצב בריאות לקוי}}
התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות – רואים לענין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים.
{{ח:ת}} בסעיף זה "בן-משפחה" – בן-משפחה שנקבע {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)#סעיף 11|בתקנות}} באישור ועדת העבודה של הכנסת.
 
{{ח:סעיף|7|התפטרות של הורה|תיקון: תשכ"ד, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ה, תשע"א, תשע"ד-2}}
{{ח:תת|א}} התפטרה עובדת, תוך תשעה חדשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה – יראו לענין חוק זה את התפטרותה כפיטורים, והוא הדין לגבי עובדת שהתקיימו לגביה אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} קיבלה לאימוץ ילד שטרם מלאו לו 13 שנים והודיעה על כך למעסיקה, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלתו לאימוץ התפטרה כדי לטפל בו;
{{ח:תתת|2}} קיבלה למשמורתה, כהורה מיועד לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996}}, ילד, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו;
{{ח:תתת|3}} קיבלה לביתה, למטרת אומנה, כהורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה, ילד שגילו אינו עולה על עשר, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו, ובלבד שניתן אישור מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כי ההתפטרות נדרשה מטעמים של טובת הילד.
{{ח:תת|ב}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו בשינויים המחוייבים, על עובד, והכל אם נתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} בת זוגו של העובד הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום התפטרותו; לענין זה יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה;
{{ח:תתת|2}} הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו;
{{ח:תתת|3}} בת זוגו של העובד היתה עובדת עצמאית במשך שנים-עשר חודשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום הלידה או בסמוך לפני קבלת הילד לאימוץ, למשמורת או לאומנה, לפי הענין, ולא הפסיקה את עיסוקה לצורך טיפול בילד.
{{ח:תת|ג}} התפטר אחד מבני הזוג כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) לפי הענין, לא יחולו הוראות סעיף זה על בן הזוג השני.
{{ח:תת|ד}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)|בתקנות}}, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לענין סעיף זה מאת בני זוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.
{{ח:תת|}} {{ח:הערה|הותקנו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)|תקנות בדבר חובת מסירת הודעות למעביד}} (ק"ת תשמ"ט, 5).}}
{{ח:תת|ה}} שר העבודה והרווחה יקבע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר הגדרת עובדת עצמאית לענין סעיף קטן (ב)(3) וכן כללים בדבר הוכחת עיסוקה כעובדת עצמאית ודרכי הוכחה בענין אי הפסקת עיסוקה, כאמור באותו סעיף קטן.
 
{{ח:סעיף|7א|התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות|תיקון: תש"ס}}
התפטרה עובדת עקב שהייתה במקלט לנשים מוכות, אשר אושרה על ידי לשכת סעד או משרד העבודה והרווחה, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים, ובלבד שסמוך לפני התפטרותה שהתה במקלט כאמור תקופה של שישים ימים לפחות; לענין סעיף זה, "אישור", "לשכת סעד" ו"מקלט לנשים מוכות" – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954}}.
 
{{ח:סעיף|8|התפטרות לרגל העתקת מגורים|תיקון: תשמ"ח-2}}
לענין חוק זה יראו כפיטורים התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו –
{{ח:תת|1}} לרגל נישואיו – לישוב בישראל בו היה גר בן-זוגו, בתנאים שנקבעו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)#סעיף 12|בתקנות}} באישור ועדת העבודה של הכנסת;
{{ח:תת|2}} לישוב חקלאי – מישוב שאינו חקלאי, או לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח, בתנאים שנקבעו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)#סעיף 12|בתקנות}} באישור ועדת העבודה של הכנסת; לענין פסקה זו "ישוב חקלאי" או "ישוב באזור פיתוח" – ישוב שנמנה עם סוגי ישובים שנקבעו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)#סעיף 12|בתקנות}} באישור ועדת העבודה של הכנסת כישובים חקלאיים או ישובים באזור פיתוח, הכל לפי הענין;
{{ח:תת|3}} מחמת סיבות אחרות שנקבעו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)#סעיף 12|בתקנות}}, באישור ועדת העבודה של הכנסת, כסיבות המצדיקות את העתקת מקום מגוריו של העובד.
 
{{ח:סעיף|9|אי חידוש חוזה עבודה|תיקון: תשע"ד-2}}
{{ח:תת|א}} היה עובד מועסק על פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקצה, רואים אותו לענין חוק זה כאילו פוטר, זולת אם הציע לו המעסיק לחדש את החוזה; סירב העובד לחדש את החוזה – רואים אותו, לענין חוק זה, כאילו התפטר.
{{ח:תת|ב}} הצעת המעסיק לחדש את החוזה כאמור בסעיף קטן (א) צריך שתימסר לעובד לפחות שלושה חדשים לפני תום תקופת החוזה.
 
{{ח:סעיף|10||תיקון: תשל"ז-2}}
{{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|11|התפטרות אחרת שדינה כפיטורים|תיקון: תשל"ז-4, תשל"ז-5, תשס"ד, תשס"ט, תשע"ב, תשע"ד, תשע"ד-2}}
{{ח:תת|א}} התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים.
{{ח:תת|ב}} התפטר עובד עונתי לאחר שעבד לפחות שלוש עונות רצופות באותו מקום עבודה מחמת שלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה – רואים אותו כאילו פוטר.
{{ח:תת|ג}} עובד שהתפטר סמוך לפני שהתקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים להלן, ובשל אותו תנאי, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים:
{{ח:תתת|1}} הוא התגייס לשירות סדיר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949}};
{{ח:תתת|2}} הוא התנדב לשרת בשירות לאומי כמשמעותו בפסקה 3(ב) להגדרה "ילד" {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 238|שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995}}, ובלבד ששירת בשירות לאומי שישה חודשים לפחות;
{{ח:תתת|3}} הוא החל לשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבה שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבה שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002}}, ובלבד ששירת בשירות אזרחי שישה חודשים לפחות, ובלי לגרוע מהוראות החוק האמור לעניין עיסוק;
{{ח:תתת|4}} הוא התנדב לשרת בשירות למטרה ציבורית או לאומית כאמור בפסקה (4) להגדרה "ילד" האמורה בפסקה (2), ועקב כך נדחה שירותו הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986}}, ובלבד ששירת בשירות בהתנדבות כאמור שישה חודשים לפחות;
{{ח:תתת|5}} הוא החל לשרת בשירות לאומי-אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014}}, ובלבד ששירת בשירות לאומי-אזרחי שישה חודשים לפחות.
{{ח:תת|ד}} עובד שהתפטר מחמת שנבחר לראש רשות מקומית או לסגן ראש רשות מקומית וכהונתו במשכורת מקופת הרשות המקומית, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים; הוראה זו לא תחול אם המעסיק הסכים בכתב כלפי העובד כי התקופה שבה יכהן העובד בכהונתו תיחשב כחופשה ללא תשלום.
{{ח:תת|ה}} התפטר עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004}}, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים; ואולם מותר לזקוף על חשבון פיצויי הפיטורים המגיעים מכוח סעיף קטן זה, או במקומם, כל סכום המשתלם לעובד מקופת גמל, כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 47|בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה}}, עקב תשלומי המעסיק לקופה, ושנועד לשמש כפיצויי פיטורים או לבוא במקומם, והוא אף אם לא נתקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:פנימי|סעיף 20|או 20}}.
 
{{ח:סעיף|11א|פיצויים למתגייס למשטרה|תיקון: תשל"ג-2}}
המתגייס למשטרת ישראל או לשירות בתי הסוהר, ובסמוך לפני גיוסו היה עובד והתפטר מעבודתו על מנת להתגייס כאמור, יהיו הוא או שאיריו זכאים לפיצויי פיטורים אם נתקיימה בו אחת מאלה:
{{ח:תת|1}} הוא שירת במשטרה או בשירות בתי הסוהר ששה חדשים לפחות;
{{ח:תת|2}} שירותו כאמור נפסק מחמת אחת העילות המזכות בפיצויי פיטורים לפי חוק זה;
{{ח:תת|3}} שירותו כאמור נפסק מחמת שנמצא בלתי מתאים לשירות, ובלבד שלא נפסק השירות בנסיבות שלא היו מזכות אותו בפיצויי פרישה מהמשטרה או משירות בתי הסוהר, הכל לפי הענין.
 
{{ח:סעיף|12|שיעור הפיצויים|תיקון: תשכ"ה, תשע"ד-2}}
{{ח:תת|א}} שיעורם של פיצויי הפיטורים הוא: שכר חודש אחד לכל שנת עבודה בעובד במשכורת אצל מעסיק, או באותו מקום עבודה, ושכר שבועיים לכל שנת עבודה בעובד בשכר כאמור; חלק של שנה שלאחר שנת עבודה מזכה את העובד בפיצויים יחסיים, ולגבי עובד עונתי – חלק של שנה מזכה אותו בפיצויים יחסיים אף אם תקופות עבודתו אינן מצטרפות לשנה. לענין זה, "עובד במשכורת" – עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר; "עובד-בשכר" – עובד שאינו עובד במשכורת.
{{ח:תת|ב}} שר העבודה רשאי, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, להגדיל בתקנות את שיעור פיצויי הפיטורים לעובד בשכר; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי ענפי עבודה.
{{ח:תת|}} {{ח:הערה|הותקנו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר)|תקנות בדבר שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר}} (ק"ת תשמ"ג, 1731).}}
 
{{ח:סעיף|13|חישוב שכר עבודה|תיקון: תשס"ח}}
שר העבודה באישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)#סעיף 1|בתקנות}}, דרך כלל או לסוגים, את המרכיבים של שכר העבודה הכולל שיובאו בחשבון שכר העבודה לענין פיצויי פיטורים, את שיטת חישוב השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים ואת ההפסקות שחלו בעבודה בנסיבות האמורות בפסקאות (1) – למעט שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים}} – (5), (7) או (9) {{ח:פנימי|סעיף 2|לסעיף 2}} שלא יבואו במנין לקביעת סכום הפיצויים; בהתקנת תקנות אלה יתחשב שר העבודה בהוראות לענין זה שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים שהתקנות נוגעות להם.
 
{{ח:סעיף|13א|חישוב הפיצויים כשהשכר הופחת זמנית|תיקון: תשמ"ו}}
נקבע בהסכם קיבוצי כי שכרם של העובדים יופחת זמנית או לתקופה מסוימת בלבד שנקבעה בו, לעומת השכר שהיו זכאים לו אילולא כן, יראו לענין חישוב הפיצויים של עובד שההסכם חל עליו, כאילו שכרו לא הופחת; לענין זה, "הסכם קיבוצי" – לרבות הסדר קיבוצי.
 
{{ח:סעיף|13ב|חישוב הפיצויים לפי שכר מינימום|תיקון: תשנ"ו}}
על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, לא יפחת שכר העבודה שיובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים, משיעור שכר המינימום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987}}, לפי היקף המשרה.
 
{{ח:סעיף|14|פיצויים ותגמולים|תיקון: תשע"ד-2}}
תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר.
 
{{ח:סעיף|15|פיצויים וגימלת פרישה|תיקון: תשע"ד-2}}
היה עובד או שאירו זכאי על פי חיקוק לגימלה מן המעסיק עקב פרישת העובד מהעבודה או מסיבה אחרת, תבוא הגימלה במקום זכותו לפיצויי פיטורים לפי חוק זה.
 
{{ח:סעיף|16|פיטורים ללא פיצויים מכוח הסכם קיבוצי|תיקון: תשע"ד-2}}
לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי הענין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד – ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף – מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד.
 
{{ח:סעיף|17|פיטורים ללא פיצויים מכוח פסק דין|תיקון: תש"ם}}
בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בענין זה יונחה בית הדין האזורי לעבודה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.
 
{{ח:סעיף|18|אישור|תיקון: תשע"ד-2}}
אישור של שר העבודה, או של מי שהוסמך לכך על ידיו, כי הסכם קיבוצי פלוני חל על מעסיק ועובד, או על המספר הגדול ביותר של עובדים בענף או על המספר הגדול ביותר של עובדים, הכל לפי הענין, יהיה ראיה מכרעת לענין {{ח:פנימי|סעיף 16|הסעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו-17}}.
 
{{ח:סעיף|19|זכות עדיפות לחזור לעבודה ופיצויי פיטורים|תיקון: תשע"ד-2}}
פוטר עובד עקב צמצום בהיקף העבודה במפעל והובטחה לו זכות עדיפות לחזור לעבודה במפעל תוך זמן קצוב, יחולו בכל הנוגע לפיצויי פיטורים ההוראות שבהסכם הקיבוצי החל על העובד והמעסיק – ובאין הסכם קיבוצי לאותו ענין, ההוראות שבהסכם מיוחד בין הרשאים להיות צד להסכם קיבוצי – ובלבד שלא יהיה בהסכמים כאמור ויתור של קבע על פיצויי פיטורים.
 
{{ח:סעיף|20|הבטחת צבירת הפיצויים בהסכם קיבוצי}}
מותר שהסכם קיבוצי יקבע את הדרכים והשיטות לתשלום פיצויי פיטורים, לרבות הפקדתם לזכות העובד, כדי להבטיח הצטברותם לזכותו ומשנקבע כך ישולמו הפיצויים בהתאם להסכם.
 
{{ח:סעיף|21|צו הפקדה|תיקון: תשס"ה, תשע"ד-2}}
שר העבודה, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להורות, בצו, למעסיקים להפקיד בקופת גמל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005}} (להלן – קופת גמל), סכומים בשיעור שייקבע בצו, כדי להבטיח הצטברותם של פיצויי הפיטורים שהמעסיקים עשויים לשלם לעובדיהם על פי חוק זה (להלן – צו הפקדה).
 
{{ח:סעיף|22|סוגי מעסיקים|תיקון: תשע"ד-2}}
בצו הפקדה שיפורסם ברשומות, יוגדרו סוגי המעסיקים שעליהם הוא חל לפי ענפי כלכלה, גודל מפעלים או אזורים ותחילת תקפו ובלבד שתחילתו לא תקדם לתאריך פרסומו.
 
{{ח:סעיף|23|תקנות בדבר הכספים שהופקדו}}
שר העבודה, רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בענינים שלהלן במידה ולא נקבע אחרת, בכללים שהותקנו על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 47|סעיף 47 לפקודת מס הכנסה}}:
{{ח:תת|1}} אופן השקעת הכספים שהופקדו על פי צו הפקדה;
{{ח:תת|2}} אופן תשלום פיצויי הפיטורים לעובדים שלזכותם הופקדו הכספים על פי צו הפקדה, והנוהל בקשר לכך;
{{ח:תת|3}} ייעוד הכספים שהופקדו על פי צו הפקדה בקופת גמל והאישור שניתן לה על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 47|סעיף 47 לפקודת מס הכנסה}}, תם תקפו או בוטל, או שהקופה התפרקה או נמחקה;
{{ח:תת|4}} הגדלת הסכומים שיש להפקיד בהתאם לצו הפקדה, במקרה של פיגור בהפקדתם ושיעור ההגדלה.
 
{{ח:סעיף|24|גביה}}
{{ח:תת|א}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} – להוציא {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}} – חלה על גביית הכספים שיש להפקידם בהתאם לצו הפקדה כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|בפקודה האמורה}}.
{{ח:תת|ב}} שר העבודה רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של ממונה על המחוז ושל קצין מחוז לענין הפקודה האמורה והוא ימלא לענין סעיף זה את התפקידים המוטלים על ממונה על מחוז ועל קצין מחוז לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}}.
 
{{ח:סעיף|25|מועד ההפקדה}}
סכומים שיש להפקידם בהתאם לצו הפקדה, יופקדו תוך 42 יום לאחר תשלום השכר בעד אותה תקופת עבודה; שר העבודה או מי שיוסמך לכך על ידיו, רשאי להאריך את המועד האמור לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.
 
{{ח:סעיף|26|סכומים משוריינים|תיקון: תשל"ג, תשנ"ח, תשע"ד-2}}
{{ח:תת|א}} סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, או שהופקדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים, או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה –
{{ח:תתת|1}} אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר, שהוא ניתן להחזרה או להעברה;
{{ח:תתת|2}} אינם חלק מנכסי המעסיק במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי חוק זה לא סולקו.
{{ח:תת|ב}} הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי ריבית והפרשי הצמדה, שנוספו על סכומים כאמור.
 
{{ח:סעיף|27|זכות בכורה}}
לענין גביית חובות, אשר לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל, 1936}}, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות}} סילוקם קודם לכל יתר החובות – רואים פיצויי פיטורים כשכר עבודה שיש לסלקו קודם לכל יתר החובות, אלא שסכום הפיצויים ושכר העבודה ביחד המסולקים כאמור לא יעלה על 150% מהסכום המכסימלי של שכר העבודה שאפשר לסלקו קודם לכל יתר החובות לפי הפקודות האמורות; כן יהיו פיצויים כאמור חוב מהחובות שסילוקם קודם לחובות אחרים בפירוק אגודה שיתופית, או אגודה לפי החוק העותומני.
 
{{ח:סעיף|28|שכר הכולל פיצויי פיטורים|תיקון: תשע"ד-2}}
הסכם בין מעסיק לבין עובד, שפורש בו שהפיצויים כלולים בשכר העבודה וההסכם אושר על ידי שר העבודה או מי שהוסמך על ידיו לכך, יבוא לענין הפיצויים במקום הוראות חוק זה ובלבד שאין הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד המחייב תשלום פיצויי פיטורים.
 
{{ח:סעיף|29|פשרה והודאת סילוק}}
פשרה לענין פיצויי פיטורים והודאת סילוק לא יהא להם תוקף, אלא אם נערכו בכתב ונאמר בהם במפורש שהם לגבי פיצויי הפיטורים.
 
{{ח:סעיף|30|המדינה כמעסיק|תיקון: תשע"ד-2}}
{{ח:תת|א}} לענין חוק זה דין המדינה בתור מעסיק כדין כל מעסיק אחר.
{{ח:תת|ב}} לגבי הנמנה עם חיל המשטרה או שירות בתי הסוהר, לרבות סוהר נוסף זמני –
{{ח:תתת|1}} לא יחולו {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(6)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו-17}};
{{ח:תתת|2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לא יחול על פיטורים לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 9|סעיף 9 לפקודת המשטרה}} ולפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 16|סעיף 16 לפקודת בתי הסוהר, 1946}};
{{ח:תתת|3}} אין רואים שינוי בתנאי עבודה כהרעה מוחשית בתנאי עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}} אם השינוי נעשה מכוח סמכות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|פקודת המשטרה}}, {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|פקודת בתי הסוהר, 1946}}, תקנות לפיהן, כללי השירות במשטרה או כללי השירות בבתי הסוהר;
{{ח:תתת|4}} במקום הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד שמדובר בו {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, רואים כאילו מדובר בו בכללי השירות במשטרה או בכללי השירות בבתי הסוהר, לפי הענין.
 
{{ח:סעיף|31|שמירת זכויות}}
חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולענין {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} גם לפי הנוהג, ולא יתפרש כממצה זכויותיו של עובד בכל משא ומתן לקביעת זכויות בקשר לפרישה מעבודה.
 
{{ח:סעיף|32|חובת התייעצות}}
לא יתקין שר העבודה תקנות אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר.
 
{{ח:סעיף|33|ביצוע ותקנות}}
שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הותקנו {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|תקנות בדבר חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים}} (ק"ת תשכ"ד, 632).}}
 
{{ח:סעיף|34|תחילה}}
תחילתו של חוק זה הוא ביום ט"ז בטבת תשכ"ד (1 בינואר 1964).
 
{{ח:חתימות|}}
* '''לוי אשכול'''<br>ראש הממשלה
* '''יגאל אלון'''<br>שר העבודה
* '''שניאור זלמן שזר'''<br>נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
ס"ח תשכ"ג, 136; תשכ"ד, 167; תשכ"ה, 215; תשל"ג, 222, 712; תשל"ו, 96; תשל"ז, 27, 27, 87, 115, 153; תש"ם, 135; תשמ"ו, 148; תשמ"ח, 41, 101; תש"ן, 40; תשנ"א, 157; תשנ"ד, 50; תשנ"ה, 178; תשנ"ו, 20, 27; תשנ"ח, 322; תשנ"ט, 91; תש"ס, 246; תשס"ד, 51, 147; תשס"ה, 913; תשס"ו, 386; תשס"ח, 514, 646; תשס"ט, 88; תש"ע, 298; תשע"א, 967; תשע"ב, 177; תשע"ד, 390, 600.
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/חוק_פיצויי_פיטורים"