ביאור:בראשית כט י: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
- וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן -
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|בראשית|כט|כט ט|י|כט יא|קטגוריה=1}}
{{ציטוטפסוק|בראשית|כט|י}}
 
'''ראו''' [[ביאור:בראשית כט ח|'''פסוק ח''']]
 
== וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר ==
=== כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל ===
רחל לא התקרבה לגברים או לזר, ולמרות שהיא כבר "בָּאָה, עִם הַצֹּאן" ([[בראשית כט ט]]), יעקב רק ראה אותה ולא נגע או התקרב אליה.
 
=== וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן ===
יעקב גלגל את האבן, ולא דחף או הפיל או הרים ([[בראשית לא מה]]). כנראה מרוב גלגולים, אחרי שנים של שימוש, האבן נעשתה עגולה והתגלגלה מפי הבאר הצידה.
* לא ברור עם יעקב עבר על החוק וגלל את האבן לפני שנאספו "'''כָּל''' הָעֲדָרִים" ([[בראשית כט ח]]):
# סביר שבת תרצה לבוא אחרונה ולא להיות לבד עם הרועים, וכך כשרחל הגיעה, 'כל' הרועים הגיעו.
# אם היתה רועה נוספת, סביר שהן היו נפגשות לפני הבאר ובאות לבאר ביחד.
# הרועים יכלו להגיד שהם מחכים לרחל, אבל הם השתמשו במילה "כָּל" שאינה מוגדרת.
# ליד הבאר כבר היו 4 עדרים, וזה מספיק אי-סדר כדי להשקות את העדרים. במידה ויחכו לעוד עדרים, האנדרלמוסיה תהיה גדולה, וקשה יהיה להפריד את העדרים לאחר ההשקיה.
# עיקר המאמץ לא היה לגלגל את האבן, אלא הרמת המים ונשיאתם לשקתות כדי שכל הצאן ישתה. ועכשו, עם חמשתם, הם יכלו לעשות את העבודה ביעילות.
# הרועים לא מנעו ממנו, או התנגדו למעשיו. אבל מה הם יכלו לעשות כאשר איש בא עם מקלו ([[בראשית לב יא]]) ככתוב: "וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן, וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם" ([[שמות ב יז]])
* אבל אם יעקב עבר על החוק, הן הוא לא ידע כמה עוד עדרים צריכים להגיע, אז הוא עשה את זה:
# להרשים את רחל בכוחו ולמשוך את תשומת ליבה.
# להראות את עוצמתו שהוא מעל החוק שלהם - כשופט או קצין של המלך.
# להראות, שלמרות שהחוק הוא הגיוני, התוצאה של החוק היא פגיעה בצאן שאינו יכול: לאכול, לשתות ולזוז, ולכן החוק בטל.
 
=== וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן ===
* עבד אברהם בקש מרבקה שתשקהו מים, והיא "וַתְּמַהֵר, וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת, וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר, לִשְׁאֹב; וַתִּשְׁאַב, לְכָל גְּמַלָּיו" ([[בראשית כד כ]]) וכך בחוכמתה וחריצותה היא הוכיחה את התאמתה להיות אשת יצחק.
* יעקב הבין שרחל אינה נשואה ואינה ארוסה כי אז היא לא היתה יוצאת לרעות. יעקב הדגים לרחל שהוא ראוי להיות בעלה על ידי כוחו לגלגל את האבן, וחריצותו להשקות את צאן לבן.
 
 
{{סיכום על פסוק|בראשית|כט|כט ט|י|כט יא|קטגוריה=1}}