ביאור:בראשית לא יט: הבדלים בין גרסאות בדף

הכתוב מגדיר את מעשיה כעברה חמורה של גנבה, למרות שרחל לבטח חשבה שתרפי אביה והצאן שלבן נתן ליעקב הם שלה ושל בניה: "כִּי כָל הָעֹשֶׁר, אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ לָנוּ הוּא, וּלְבָנֵינוּ" ([[בראשית לא טז]]). היא ראתה בזה "הצלה" ולא "גנבה". רחל ולאה לא ראו בעושרו של יעקב את שכרו, (ראה: [[ביאור:בראשית ל מג|שכרו של יעקב]]), אלא את נדוניתם אשר לפי [[חוקי חמורבי]] מספר 184, בנות מקבלות שווה בשווה עם הבנים מכל המטלטלין (כל שאינו מחובר לאדמה - דלא ניידי). כך לאה ורחל מקבלות שווה בשווה עם הבנים מכל הצאן של לבן, רכוש שיעבר לילדיהן.