ביאור:בראשית לה ב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|בראשית|לה|לה א|ב|לה ג|קטגוריה=1}}
{{ציטוטפסוק|בראשית|לה|ב}}
== הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם ==
 
ראו [[ביאור:רחל גנבה את התרפים - אולי משום שרצתה לעבוד את ה' באמצעותם|רחל גנבה את התרפים - אולי משום שרצתה לעבוד את ה' באמצעותם]]
=== אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ ===
"כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ" כולל את "וַיְהִי לוֹ, צֹאן רַבּוֹת, וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים" ([[בראשית ל מג]]) אשר יצאו מחרן איתו, ובנוסף משכם את "כָּל חֵילָם וְאֶת כָּל טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם, שָׁבוּ" ([[בראשית לד כט]]). כך אשר "עִמּוֹ" כולל הרבה מאוד חיילים, אנשים, נשים וטף. <br>
"'''עִמּוֹ'''" - כתוב בגוף ראשון, כלומר יחד עם יעקב, אבל לא כתוב 'שלו', כלומר, מחבר הפרק לא העניק בעלות על "כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ" ליעקב בלבד, כי חלק שייך לבניו, אחרי כיבוש שכם. <br>
כאשר ירד יעקב למצרים הם לקחו את כל רכושם "וַיִּקְחוּ אֶת מִקְנֵיהֶם, וְאֶת רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכְשׁוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, מִצְרָיְמָה: יַעֲקֹב, וְכָל זַרְעוֹ אִתּוֹ" ([[בראשית מו ו]]), וברור שכל העבדים והשפחות כלולים ב"רְכוּשָׁם". "רְכוּשָׁם" מופיע ברבים כי בניו רכשו צאן ועבדים נוספים בכנען.<br>
וכך גם בצאתם ממצרים "וְגַם עֵרֶב רַב, עָלָה אִתָּם, וְצֹאן וּבָקָר, מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד" ([[שמות יב לח]]), רכושם שהלך וגדל גם במצרים.
 
=== אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם ===
רש"י מדגיש שמדובר בפסלונים ותכשיטים שכבשו בני יעקב בשכם ושאנשי שכם, ששועבדו, לקחו איתם.<br>
לפי הכתוב "הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם" רואים שיעקב ידע שיש אלוהי נכר במחנה שלו. הוא לא הציק לאנשיו בהתחלה אבל חיכה לזמן המתאים, כאשר הוא התחזק והיה מוכן להודיע להם שלא יהיו יותר אלוהי נכר במחנהו, הוא נתן פקודה ופרסם אותה: כל שברשותו ימצאו אלוהי נכר ימצא אשם.
 
אולם בנוסף היו גם התרפים שרחל גנבה מאביה. עכשו היתה לה הזדמנות, בעילום שם, להפטר מהם. האם היא עשתה זאת? <br>
אחרי בניית "מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם, אֵל בֵּית אֵל" ([[בראשית לה ז]]), יעקב ממשיך בדרכו אפרתה "וַתֵּלֶד רָחֵל, וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ" ([[בראשית לה טז]]) - והנה רחל נפטרה. האם זה עונשה שהיא לא נפטרה מתרפיה? כאשר לבן חיפש, ויעקב איים שהוא יהרוג את הגנב, רחל לא היתה יכולה לחשוף את עצמה. כאן היא היתה חופשיה להשתחרר מתרפיה ואם היא לא עשתה זאת היא אשמה מאוד בחוסר כבוד לאלוהי ישראל ולבעלה. בכל אופן אין אנו יכולים לדעת אם היא זרקה את תרפיה או לא, או שזה עונשה או לא. פשוט תפקידה נגמר. אם היא היתה חייה שאר תולדות ישראל היו משתנים ואולי מקשים על אדוני לעשות את תוכניתו.
 
 
{{סיכום על פסוק|בראשית|לה|לה א|ב|לה ג|קטגוריה=1}}