התורה והמצוה ויקרא יא א-ג: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 125:
אמנם בהוציא ראשו הרי זה כילוד. וחז"ל סמכו זה ממה שכתוב "אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה". שמבואר אצלינו באילת השחר (<small>[[אילת השחר (מלבי"ם)/כלל תקצא|ס' תקצא]]</small>) שמלה "אך" מורה מיעוט במשפט השני. כי לקמן (<small>סימן ע'</small>) יתבאר שמה שכתוב "אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה" דרשו שגם ממעלי הגרה לא יאכל אם נולד מן הגמל, ועליו אמר מלת "אך". אך זה לא תאכלו -- היינו טהור היוצא מן הטמא. אבל טהור הנולד מן הטהור יאכל. וקמ"ל אף שיצא ראשו והחזירו -- שדוגמת זה ביוצא מן הטמא אין מועיל לו שחיטה -- ביוצא מן הטהור ניתר בשחיטת עצמו, וללמדינו דהוי כילוד. דכמו שבמיעוט ביוצא מן הטמא ע"כ מחזיקו כילוד דאי לאו כן אם היא כאבר מאמו מאי קמ"ל -- כן ביוצא מן הטהור.
ושאלו '''[במשנה י']''' דלמא קמ"ל אך את זה לא תאכלו אבל בן תשעה חי תאכל ובא לגלות דהיתר בהמה בבהמה היא רק בבן ט' חי. ומשיב דהא כתיב בפר' שמיני "כל מפרסת...בבהמה" ופסוק זה נדרש לרבות השליא, דפה לא כתיב "כל בהמה בבהמה" רק "כל...בבהמה", ובכל
|