התורה והמצוה ויקרא יא א-ג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 120:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|יא|ג}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרשה ב|סימן סח}}
 
{{דה מפרש|מלבי"ם}} כבר בארנו שמה שכתוב בפר' ראה "כל בהמה מפרסת פרסה...בבהמה תאכלו" דרשו כאילו אמר כל בהמה מפרסת פרסה תאכלו וכן כל בהמה הנמצא בבהמה זאת תאכלו, ר"ל שנאכל אותה ואת הולד הנמצא בה ואף שהוציא את ידו השאר מותר. (רק היד אסור משום בשר שיצא חוץ למחיצה וסמכוה על "ובשר בשדה טריפה. ומ"ש הוציא העובר את ידו והחזירה הוא הדין אף בלא החזירה העובר מותר וגם בהחזירה האבר אסור רק בהחזירה מותר מקום חתך. כן פירשו בחולין [[חולין סח ב|דף סח:]])
 
אמנם בהוציא ראשו הרי זה כילוד. וחז"ל סמכו זה ממה שכתוב "אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה" שמבואר אצלינו באילת השחר ([[אילת השחר (מלבי"ם)/כלל תקלא|ס' תקלא]]) שמלה "אך" מורה מיעוט במשפט השני. כי לקמן (סימן ע') יתבאר שמה שכתוב "אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה" דרשו שגם ממעלי הגרה לא יאכל אם נולד מן הגמל ועליו אמר מלת "אך". אך זה ל"ת היינו טהור היוצא מן הטמא. אבל טהור הנולד מן הטהור יאכל. וקמ"ל אף שיצא ראשו והחזירו שדוגמת זה ביוצא מן הטמא אין מועיל לו שחיטה ביוצא מן הטהור ניתר בשחיטת עצמו וללמדינו דהוי כילוד דכמו שבמיעוט ביוצא מן הטמא ע"כ מחזיקו כילוד דאי לאו כן אם היא כאבר מאמו מאי קמ"ל כן ביוצא מן הטהור.
 
ושאלו '''[במשנה י']''' דלמא קמ"ל אך את זה לא תאכלו אבל בן תשעה חי תאכל ובא לגלות דהיתר בהמה בבהמה היא רק בבן ט' חי. ומשיב דהא כתיב בפר' שמיני "כל מפרסת...בבהמה" ופסוק זה נדרש לרבות השליא, דפה לא כתיב "כל בהמה בבהמה" רק "כל...בבהמה", ובכל זה דרשינן ''כל בבהמה תאכלו'', ר"ל השליא הנמצא בה כי מילת "בבהמה" מיותר ועוד שהיה צריך לומר "מן הבהמה" כמו שכתב "ואת אלה תשקצו מן העוף" וכדומה וכמו שיתבאר (בסימן קז). וכיון מריבה אף השליא כל שכן בן ח' מת. וממ"ש "כל בבהמה" מלת "כל" מרבה הכל אף בקדשים ובמעשר' שהשליא קדוש בקדושת הקדשים. [ולמ"ש ויקרא (סימן קצו) שמלת "כל" כולל לכל הפחות ג' דברים מרבה חולין ומוקדשין וולד מעושרת].