התורה והמצוה ויקרא יא א-ג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 72:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|יא|ב}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרשה ב|סימן סו}}
{{דה מפרש|זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה}} שם '''חיה''' ושם '''בהמה''' ישתמשו לפעמים לשם הסוג ולפעמים לשם המין.
* שם 'חיה' יכלול כל החי מכל בשר כמו שכתב "כל החיה אשר אתך" (ומפרש) "בעוף ובבהמהובכל הרמז" {{ממ|בראשית|ח|יז}}
* ולפעמים שם הסוג הנמוך -- "וייצר הם מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם". וכולל חיה ובהמה כמו שכתוב אחר כך "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולכל עוף השמים ולכל חית השדה". וכן "ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים" {{ממ|בראשית|א|ל}}, "ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים" {{שם|בראשית|ט|ב}}.
* ולפעמים תהיה שם המין לבעל חי הדרה במדבר, והביתיים יקראו בשם 'בהמה' -- "ולבהמתך ולחיה אשר בארצך" ופירשוהו חז"ל ''כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית''. וכן "החיה וכל בהמה" {{ממ|תהלים|קמח|}}.
והטעם כי שם 'חיה' הונח בעצם וראשונה על כל אשר בו רוח חיים. רק אחר שהבדילו המינים בשמות מיוחדים נתן בעל הלשון לכל מין שם מיוחד והונח לחיית המדבר שם 'חיה'. ויען שההבדל שבין הביתיים והמדבריים אינו הבדל עצמי, כי הביתיים היו תחלה מדבריים ונמצא ממינם במדבר כמו שאמרו חכמי הטבע וטרם כבשם האדם תחת רשותו -- נקראו בשם 'חיה'. וכן רוב מדבריים אפשר ללמדם שיהיו בני תרבות. לכן לפעמים יקבצם שם אחד. וכמו שאמרו בשבועות {{הפניה-גמ|שבועות|ז|א}} ''אמר רבי אקרא אני חיה בהמה למה נאמרה''.
ולפעמים יבדילם מצד המדבריית כמ"ש במ"ש "ואיש אשר יצוד ציד חיה ושפך את דמו" שלמדו שדוקא חיה כדי שלא יסתור מה שכתוב "על הארץ תשפכנו כמים" כמו שאמרו בחולין {{הפניה-גמ|חולין|פד|א}}. והכל לפי הענין.
וכן מה שכתוב פה "זאת החיה אשר תאכלו" הוא שם הסוג וכולל כל אשר בו רוח חיים זולת האדם. ומתחיל לבאר הפרטים מכל הבהמה אשר על הארץ תאכלו כל מפרסת פרסה מן המים כל אשר לו סנפיר וכולי. וזהו שאמר בספרא ובחולין {{הפניה-גמ|חולין|עא|א}} ''מלמד שבהמה בכלל חיה''.
וכן שם 'בהמה' בהבנתה הסוגיית תכלול כל בעל חי שנבראו בששי חוץ מן האדם, והוא שם ההבדל בין החי מדבר (שהוא האדם) ובין החי הדומה לו בבנין גופו ובלתי מדבר. וכמו שאמרו בנדרים {{הפניה-גמ|נדרים|פא|א}} ''"ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולכל חייתם" אי לימא חיה - הא חיה בכלל בהמה, אלא חייתם ממש''.
ולפעמים יהיה שם 'בהמה' דוקא בעלי החיים הבייתים ומגביל נגד שם 'חיה' שיכוין על המדבריים. וכלל בלשון שכל מקום שיגביל שם 'בהמה' נגד שם 'אדם' -- היא שם הסוג וכולל חיה ובהמה. כמו "מאדם עד בהמה" (בראשית ו' ז' יז' כג'), "אדם ובהמה תושיע השם" {{ממ|תהלות|לו|}}. וכן {{ממ|ויקרא|ה|ב}} "ונפש כי תגע בכל טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה", ושם {{ממ|ויקרא|ז|כא}} "ונפש כי תגע בכל טמא בטומאת אדם או בבהמה טמאה" -- ראה כי אחר שבכתוב השני הזכיר טומאת אדם לא הזכיר חיה טמאה כי בזה חיה בכלל בהמה.
ובכל אחד נדון לפי הענין. שכל מקום דכתיב "בהמה" סתם ראוי לפרש שחיה בכלל כמו "בהמתך לא תרביע כלאים", "כל שוכב עם בהמה". ואב לכולם מה שכתוב (פר' ראה) "זאת הבהמה אשר תאכלו..." ומפרש "איל וצבי ויחמור". וזהו שאמר בספרא ובחולין {{הפניה-גמ|חולין|עא|א}} ''חיה בכלל בהמה''. (ועיין [[בבא קמא יז ב|בבא קמא דף יז:]] ובתוסופת ד"ה קמ"ל).
==סימן סז==
| |||