ביאור:משנה מסכת זבים: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 7:
===מבוא למסכת זבים===
טומאת הזב מפורשת בתורה, ([[ויקרא טו]] א-טו). היא נחשבת אחת הטומאות החמורות ביותר. בתוספתא ([[תוספתא מסכת זבים#ב, א|ב, א]]) וברמב"ם ([[רמב"ם הלכות מחוסרי כפרה ב#הלכה א|מחוסרי כפרה ב, א]]) מופיעות הבחנות שונות בין הזיבה לזרע רגיל; אבל במשנה נראה שההבחנות הללו אינן מוכרות. מסכת זבים מתארת את הזב כדגם לטמא טוטאלי וקיצוני, ומציגה את טומאתו כטומאה חמורה - אבל בה בשעה היא מנטרלת את הטומאה הזו מחיי היומיום (ראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|לקמן ב, ב,]]) בכך שהיא מאפשרת את הטענה שהזב הוציא שכבת זרע מחמת מחשבה שתקפה אותו או מחלה כלשהי, וכו'.
טומאת הזיבה מוכרת גם לגבי האשה, אם זב דמה מחוץ לעונת הנידה, אבל המסכת עוסקת בטומאת הזב הגבר, וטומאת הזבה נדונה במסכת נדה. חכמים שהקלו בטומאת הזב החמירו בטומאת הזבה וגזרו אותה על כל דימום של אשה - ההחמרה המוכרת בכינוי "חומרת ר' זירא".
המסכת נראית כסיום של סדר טהרות, ובסופה יש כמה הפניות לתחילת הסדר. בתחילת המסכת עוסקים במניית הזיבות המטמאות את הזב: כיוון שהטומאה חלה רק לאחר שלוש זיבות - מובאת במשנה מחלוקת לגבי מעמדו של מי שראה זיבה אחת או שתים, וטרם ראה את השלישית. פרק ב מאוגן לפי המספרים 5/7, ובמהלכו נמנות גם הבדיקות של הזב המאפשרות, כאמור, לנטרל לחלוטין את הטומאה הזאת. פרק ג עוסק בטומאת ההיסט ופרק ד משלים את טומאות המדרס, המשכב והמושב, הנשיאה וההקשה. בפרק זה מפיע גם השוואה של חומרת הטומאה של הזב עם חומרת הטומאה של המת.
| |||