התורה והמצוה ויקרא יא א-ג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 25:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|יא|ב}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרשה ב|סימן סג}}
{{דה מפרש|זאת החיה אשר תאכלו}} כל מקום שבא ציוי המתחלת במלת "זה" אין דרך לבא עמו מלת "אשר". כמו "את זה תאכלו" "את אלה תשקצו". וכן היה לו לכתוב פה "זאת החיה תאכלו".
וכל מקום שבא מלת "אשר" - כבר קדם הציוי בדרך כלל, ובמלת "זה" בא לבאר הציוי בפרטות. כמו "קינים תעשה את התיבה..וזה אשר תעשה אותה" (בראשית ו), "ואתה את בריתי תשמור..זאת בריתי אשר תשמרו {{שם|בראשית|יז||}}, "תקחו את תרומתי..וזאת התרומה אשר תקחו" {{ממ|שמות|כה}}, "ועשו בגדי אהרן..ואלה הבגדים אשר יעשו" {{שם|שמות|כח||}}.
וכל מקום שלא נזכר הציוי תחלה דרשוהו חז"ל כמו שאמרו ביומא {{הפניה-גמ|יומא|ה|א}} על מה שכתוב {{ממ|שמות|כט|}} "וזה הדבר אשר תעשה לקדש אותם" - ''להביא מכנסים ועשירית האיפה. בשלמא מכנסים כתיבי בענינא דבגדים אלא עשירית האיפה מנא לן. אתיה זה זה מ"זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אותו עשירית האיפה''.{{ררר}} וכן בירושלמי: (פרק קמא דיומא) ''ריב"ח אמר עשירית האיפה ומכנסים מעכבים. מאי טעמא? זה וזה.''
ורצונו לומר שעל ידי שכתוב "וזה אשר תעשה" - מלת "אשר" מורה שכבר נאמר הציוי בדרך כלל ובא לפרש איך יעשה, ועל כרחך מוסב על מה שכתוב "ומשחת אותם ומלאת בם את ידם וכהנו לי ועשה להם מכנסי בד", ועל זה פירש איך יעשה את הקידוש. ואחר שבציוי הכללית נזכרו מכנסים -- מבואר שהם בכלל הבגדים. וכן במה שכתב "זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו" - מלת "אשר" מורה שכבר אמרה הציוי בדרך כלל והוא מה שכתב בפר' תצוה ששם נאמר גם כן עשירית האיפה ופירש בפרשת צו איך יעשוה. וזהו שאמר ''אתיא זה זה''.
וכן במה שכתב {{ממ|שמות|כט}} "וזה אשר תעשה על המזבח כבשים" דריש בספרא {{ממספרא|מלבי"ם|צו|פרק א|ריש צו}} וזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|פג|א}} שמוסב על מה שכתוב "כל הנוגע במזבח יקדש", שהפסולים שיעלו למזבח לא ירדו, ומפרש "וזה אשר תעשה על המזבח" (ר"ל הראוים למזבח שיקדשו על ידי כבשים או עולה).
ולפי הוצעה זו גם מה שכתוב פה "זאת החיה אאשר תאכלו", מלת "אשר" מוכיח שמוסב על ציוי שכבר נאמרה, שכבר התיר בשר לאכילה באיזה מקום. ופה מפרש הציוי, ואמר בספרא שמוסב על מה שכתב (בפר' נח) "כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל" שמשמעותו שהותר לגמרי בין שיאכלו כל המינים (כמ"ש "כל רמש"), בין שיאכלו כל גוף החי עם גידו דמו וחלבו, בין שיאכלוהו מבלי הכנה בשחוטה כמו ירק עשב שכולו מותר ומבלי הכנה.
לעומת זה פרטה התורה שיש הבדל בין אכילת ירק ובין אכילת בעל חי
* ( א ) במינים, שעל זה אמר "זאת החיה אשר תאכלו" -- רק מה שיש לו סימני טהרה, ועל זה אמר מלת "אשר"
* ( ב ) באיבריו, שאסר גיד הנשה ודם וחלב ואבר מן החי
* ( ג ) בהכשר אכילתו שצוה על השחיטה.
==סימן סד==
| |||