התורה והמצוה ויקרא יא א-ג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|יא|ב}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרשה ב|סימן סב}}
{{דה מפרש|זאת החיה}} כבר בארנו (בפר' צו סימן כג בתורה אור באורך) כי כינוי הרומז ['''זה , זאת , אלה'''] מורה תמיד על נרמז קרוב שהיא למראה עינינו. ובמקום שבא על דבר בלתי מצוי לפנינו דרשוהו חז"ל שהיה הענין אז למראה עינים כמו שאמרו במנחות {{הפניה-גמ|מנחות|כט|א}} ומכלתא (פר' בא) ומדרש רבה (שם) ומד' בהעלותך {{ממ|במ"ר|טו|}} ''ג' דברים נתקשה משה - מנורה ראש חדש ושרצים - והראהו השם, וזה מעשה המנורה, החדש הזה לכם, וזה לכם הטמא''.
והנה בחולין {{הפניה-גמ|חולין|מב|א}} אמר מלמד שתפס הקב"ה מכל מין והראה לו למשה, ופה אמר שמשה הראה לישראל. ומשני המקומות משמע שנתקשה בכל המינים וסותר למה שהזכרנו בשם חז"ל שלא נתקשה רק בשרצים.
אולם דבריהם שגבו מאד, שבכל המינים הראה ה' למשה ומשה הראה לישראל ומצאנו שכולם נשנו במשנה תורה לבד משרצים לא נשנו, כי כל המינים לא נקתשה בם. וספר פה מה שהראה ה' למשה ומשנה תורה חזר והראה להם לישראל לבד משרצים שנתקשה בם ולא יכול להראות לישראל -- לכן לא נשנו במשנה תורה.
ובזה מיושב מה שנתקשו התוספות (במנחות שם ובחולין שם) למה חשוב שרצים ולא חשב "זאת החיה", עיי"ש. ולפי זה מה שסיים פה "וזה לכם הטמא" הוארק מה שהראה ה' למשה.
==סימן סג==
| |||