התורה והמצוה ויקרא י טז-כ: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 60:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|י|יח}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרק ב|סימן נו}}
{{דה מפרש|אל הקדש פנימה}} אם יכתב "פנימה" לבד נפרש לפני ולפנים -- לכן הוסיף "אל הקדש". ואם יכתב "אל הקדש" לבד נטעה שפירושו גם כן לפני ולפנים. כן פירשו בזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|פב|ב}}.
והוא לכאורה לרבי יהודה סתמא דספרא, דסתם כמוהו בפר' אחרי דאל הקדש ומבית לפרכת באזהרה, ואי כתב רחמנא "אל הקדש" לבד נאמר מאי "קדש" -- מבית לפרכת, וכמ"ש במנחות {{הפניה-גמ|מנחות|כז|ב}}. אבל לרבנן שהשיבו עליו שם ''ההוא לא מצית אמרת דהיכל כולו אקרי קדש'' -- אם כן נשאר הקושיא דיכתב "אל הקדש" לבד ולא צריך "פנימה".
ובאמת לפרש"י פסחים {{הפניה-גמ|פסחים|פב|א}} למד ר' נחמיה דיוצא פסול מ"פנימה" ופי' פנימה שלא הוציאו לחוץ, ולפי זה יש לפרש שגם מה שפלפלו אביי ורבא בזבחים שם ''אימר דאמרינן בא זה ולמד על זה בתרי גופא'', ועל ידי כן חדש רבא דכל היכא דחשב עליו לפני ולפנים לא מפסל בהיכל -- הוא רק לר' יהודה, לא לרבנן. ובזה ניחא מה שהמשיט הרמב"ם דין זה. ובחידושי לרמב"ם {{ממ רמב"ם|ב|ביאת המקדש||}} הארכתי בזה בפלפול גדול בסוגיות אלה. ואין כאן מקום להאריך.
==סימן נז==
| |||