התורה והמצוה ויקרא י טז-כ: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן '{{מלבי"ם ספרא נווט|שמיני}} ==סימן נב== {{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|י|טז}} {{ציטוט מדרש|ספרא (מלב...'
 
אין תקציר עריכה
שורה 6:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרק ב|סימן נב}}
 
{{דה מפרש|ואת שעיר החטאת דרש דרש משה}} מבואר אצלינו באילת השחר [[אילת השחר (מלבי"ם)/פרק יב|(פרק יב)]] שכל מקום שיקדים השם אל הפעל מורה איזה ניגוד והפוך וסתירה. וממה שלא אמר "וידרוש משה את שעיר החטאת" מבואר שמוסב למ"ש להם "קחו את המנחה ואכלוה מצות" -- שצוה להם לאכל שירי מנחות נחשון ושמיני וחזה ושוק של שלמי צבור באנינות וכן עשו כדבריו, ונגד זה את שעיר החטאת דרש ולא נעשה כמצותו, רק "והנה שורף".
 
והנה על החטאת לא דבר להם לאכלו רק שממילא נשמע -- כמו שהותר לאכל שירי מנחה הוא הדין חטאת. ואחר דחז"ל סבירא להו דיום שמיני למלואים חל בראש חדש ניסן הלא היו שם ג' שעירי חטאת -- חטאת יום השמיני ושעיר נחשון ושעיר ראש חדש. וכשאמר "את שעיר החטאת" סתם משמע שעל כולם דרש. ועל זה אמר "דרש דרש" שהיו כמה דרישות על כל אחת בפני עצמה.
 
וממה שכתב "והנה שורף" משמע שרק אחד נשרף והוא שעיר ראש חדש, וכמ"ש "ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה" שזה שעיר ראש חדש שמכפר על טואמת מקדש וקדשיו כמו שאמרו בריש שבועות.
 
וחז"ל דייקו זאת יותר, כי במה שכתב "שעיר החטאת" נתן בו ב' סימנים -- שעיר וחטאת -- והיה די בשם אחד, כי לא היה שם שעיר אחר רק שעירי חטאת, ולא חטאת אחר רק שעירים (כי עגל החטאת באר בפירוש שהיה דינו בשריפה). ופירשו שאם היה אומר שם "שעיר" לבד הייתי מפרש על שעיר נחשון שלא בא על חטא, וכמ"ש בזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|ט|ב}} ''חטאת נחשון עולה הוא''. ואם היה כתוב "חטאת" לבד הייתי מפרש על חטאת יום השמיני שנזכר באותה פרשה. ולכן כשאמר "שעיר החטאת" ידעינן שניהם. וזהו שאמר '''[במשנה א']''' ''"שעיר" זו שעיר נחשון, "חטאת" זה חטאת יום השמיני''.
 
ובמה שכתב "דרש דרש משה" שהם דרישות מחולפות ידעינן שדרש גם על שעיר ראש חדש שהוא לבדו נשרף ועליו דרש דרישה אחת מדוע נשרף, ועל השנים שנאכלו דרש מדוע נאכלו. כי ממה נפשך -- אם חשבו שנאכל באנינות היה להם לאכל כולם, ואם חשבו שאין נאכל היה להם לשרוף את כולם, כי משה לא עלה בדעתו לחלק בין קדשי שעה לקדשי דורות, כמו שיתבאר.
 
ועתה מפרש ''יכול שלשתן נשרפו'' והיה ג' דרישות על כל אחת למה נשרף, ''תלמוד לומר "והנה שורף"'', ומה שכתב "דרש דרש" הם ב' מיני דרישות.
 
ומאמר זה מובא בזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|קא|ב}}.
==סימן נג==