ביאור:בראשית לא יט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פסלוני תרפים
שורה 20:
 
== וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ ==
=== הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ ===
כנראה היתה פינה בביתו של לבן שבה עמדו הפסלונים של אלוהיו לשימוש כל בני המשפחה. הפסלונים לא ניתנו במתנה לרחל, והיא לא החזיקה אותם בחדרה. כאשר הפסלונים נעלמו דווח הדבר ללבן, הן הוא ידע זאת למרות שהוא לא חזר הביתה אלא רדף אחרי יעקב ישר מעדרו.
כידוע רחל אמרה ליעקב "הָבָה לִּי בָנִים, וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" ([[בראשית ל א]]), ויעקב כעס וענה "הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן?" ([[בראשית ל ב]]). רחל לבטח התפללה לאלוהי יעקב, אבל אלוהים לא זכר אותה. כמובן אלוהים חיכה כשש שנים עד שהשפחות, בלהה וזלפה, יעשו עוד הרבה ילדים, ועד שחוזה העבודה של יעקב, ברחל, כמעט יגמר לפני שרחל נכנסה להריון. בזמן הזה רחל התיאשה מאלוהי יעקב הכועס עליה. היא התחילה להתפלל לתרפי אביה, והנה להפתעתה היא בהריון. אין ספק שהיא היתה מוכרחה לקחת אותם; הרי היא קראה לבנה הראשון, יוסף, "יֹסֵף יְהוָה לִי בֵּן אַחֵר" ([[בראשית ל כד]]), ואחרי שש שנים נוספות, עדיין לא נולד לה ילד נוסף.