מגלה צפונות/מסעי: הבדלים בין גרסאות בדף

 

ואפשר לומר דפסוק השוכן אתם בתוך טומאתם אעפ"י דקאמר וכפר על הקדש מטומ' בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה באהל מועד השוכן אתם בתוך טומאתם, שמזכיר עונות ופשעים עדיין הייתי יכול לומר דאומרו השוכן אתם בתוך טומאתם אינו בתוך טומאת עונו' ופשעיהם אלא שמתעסק בטומאתם של ישראל לרפאתם הוא בעצמו כמו שריפא צרעת מרים כדרז"ל אמר הקב"ה אנא כהנא אנא מסגירה אנא מטהרא ודע שיסבול פירוש זה שהרי קאמר וכפר אל הקדש מטמאות בני ישראל ומפשעיהם וכו' דמש' דטומאה הנזכרת אינה טומאה מפשעים וחטאים אלא טומאה ממש וכן סוף הפסוק השוכן אתם בתוך טומאתם חוזר על הטומאה שהזכיר תחילה שהיא טומאה ממש מזב או מצורע לזה בא בעל המאמר להוכיח שהיא טומאת החטאים והפשעים ואעפ"י שחוטאים שוכן אתם וזהו חביבין ישראל שאעפ"י שהם טמאים שכינה עמהם, כלומר טמאים מחטאים שנאמר השוכן אתם בתוך טומאתם, ותדע שהוא כן שאומר ולא יטמאו את מחניהם ואומר לא תטמאו את הארץ ששם מדבר בטומאת חטא וכן כאן שהזכיר טומאה גבי פשעים וחטאים היא טומאת חטא שאעפ"י שחוטאים ומטמאים בחטאתם שכינה עמהם ועדיין יש לחלוק ולומר דזהו מדבר בארץ ושוכן ביניהם לא בשבילם כי אם בעבור הארץ שבחר לשכון שכינתו בתוכה והוא כמשל מצורע שנכנס בבית חבירו שחבירו עמו בבית לא משום חיבת המצורע כי אם מסיבת שהיא ביתו ואינו רוצה לצאת חוץ ממנה כן הקב"ה כביכול שוכן אתם בארץ ישראל אעפ"י שהם טמאים מעונות לא משום חיבתם כי אם משום חיבת הארץ שלא לצאת ממנה לזה בא רבי נתן לומר חביבין ישראל כלומר דע שבאמת חביבין ישראל ולכך שוכן אתם בתוך טומאתם ולא בשביל הארץ שוכן, שהרי בכל מקום טומאה שגלו שכינה עמהם במצרים ועילם ובבל הרי שהם חוץ לארץ על חטאתם ושכינה עמהם אין זאת כי אם מתוך חיבתו החזקה והעצומה עמהם ולחוזק הדבר מביא משל המלך שאמר לעבדו בכל מקום שאת מבקשני הריני אצל בני, כלומר מעולם איני זז ממנו והיה צדיק או רשע או במקום שיהיה ומסיים וכן הוא אומר השוכן אתם בתוך טומאתם כאילו אומר עם מה שהוכחתי תדע באמת דמה שדרשתי השוכן אתם בתוך טומאתם היא טומאת החטאים ועם כל זה עומד עמהם.