מגלה צפונות/מסעי: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 58:
אמנם הוא ז"ל פירש דלעולם על יד המלאך נתכפר לגמרי אך כשנסרו מנשה על דבר גלוי לפניו ית' שלא ימות ממיתתו כיון שכבר חטא בשפתיו אף עפ"י שכבר נתכפר הדין נוטה שיגיע הנסירה בפיו יותר מאבר אחר שמעולם חטא בו והמשל לזה לדבש שנפל במקום אחד שאעפ"י שרחצו המקום עד שלא נשאר רושם מהדבש כשבאים זבובים הנה שורים יותר על אותו מקום ממקום אחר כיון שכבר היה שם דבש והנמשל מובן. ובזה נבא לענין המאמר דישראל נתחייבו צער על חטאתם כדכתיב על מה אבדה הארץ על עוזבם את תורתי וכיון שכן ראוי שיצטערו על ידי ירמיה שהוא מבני בניה של רחב שהחייו אותה, שאעפ"י שהיה רצונו יתברך לקרבה מיהו כבר כתוב עליה החרם תחרימם ונראה שעברו על זה, אם כן יותר ראוי להענישם על ידי ירמיה שיצא משם ולא על יד נביא אחר וענין היות ירמיה להם לשיכים בעיניהם
הדבר הוא שישראל ששורשם מאבות הקדושים שקיימו כל התורה כולה חטאו וירמיה שבא מבני בניה של רחב מהאומות שכתב הקב"ה עליהם החרם תחרימם קיים כל התורה ובא להוכיחם וזהו באמת לשיכים בעיניהם ולצנינים בצדיהם.
 
 
== חביבין ישראל שאעפ"י שהם טמאים שכינה ביניהם ==
ילקוט דתנ"ב ע"א {{צ|{{דה מפרש|אשר אני שוכן בתוכם}} חביבין ישראל שאעפ"י שהם טמאים שכינה ביניהם, שנאמר השוכן אתם בתוך טומאתם, ואומר ולא יטמאו את מחניהם ואומר לא תטמאו את הארץ. רבי נתן אומר חביבין ישראל שבכל מקום שגלו מקום שכינה עמהם, רבי אומר משל למה הדבר דומה, למלך שאמר ל עבדו אם בקשתני הריני אצל בני, כל זמן שאתה מבקשני הריני אצל בני וכן הוא אומר השוכן אתם בתוך טומאתם}} ראוי לשים לב דמה חידש בעל המאמר יותר מפשוטו של מקרא שהרי כתוב בהדייא השוכן אתם בתוך טומאתם וזהו בודאי דמשום חיבה הוא עוד להבין מאי ואומר, עוד להבין מה בא להוסיף רבי נתן מתנא קמא באומרו חביבין ישראל שבכל מקום שגלו שכינה עמהם ועוד להבין במשל שהביא.
 
ואפשר לומר דפסוק השוכן אתם בתוך טומאתם אעפ"י דקאמר וכפר על הקדש מטומ' בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה באהל מועד השוכן אתם בתוך טומאתם, שמזכיר עונות ופשעים עדיין הייתי יכול לומר דאומרו השוכן אתם בתוך טומאתם אינו בתוך טומאת עונו' ופשעיהם אלא שמתעסק בטומאתם של ישראל לרפאתם הוא בעצמו כמו שריפא צרעת מרים כדרז"ל אמר הקב"ה אנא כהנא אנא מסגירה אנא מטהרא ודע שיסבול פירוש זה שהרי קאמר וכפר אל הקדש מטמאות בני ישראל ומפשעיהם וכו' דמש' דטומאה הנזכרת אינה טומאה מפשעים וחטאים אלא טומאה ממש וכן סוף הפסוק השוכן אתם בתוך טומאתם חוזר על הטומאה שהזכיר תחילה שהיא טומאה ממש מזב או מצורע לזה בא בעל המאמר להוכיח שהיא טומאת החטאים והפשעים ואעפ"י שחוטאים שוכן אתם וזהו חביבין ישראל שאעפ"י שהם טמאים שכינה עמהם, כלומר טמאים מחטאים שנאמר השוכן אתם בתוך טומאתם, ותדע שהוא כן שאומר ולא יטמאו את מחניהם ואומר לא תטמאו את הארץ ששם מדבר בטומאת חטא וכן כאן שהזכיר טומאה גבי פשעים וחטאים היא טומאת חטא שאעפ"י שחוטאים ומטמאים בחטאתם שכינה עמהם ועדיין יש לחלוק ולומר דזהו מדבר בארץ ושוכן ביניהם לא בשבילם כי אם בעבור הארץ שבחר לשכון שכינתו בתוכה והוא כמשל מצורע שנכנס בבית חבירו שחבירו עמו בבית לא משום חיבת המצורע כי אם מסיבת שהיא ביתו ואינו רוצה לצאת חוץ ממנה כן הקב"ה כביכול שוכן אתם בארץ ישראל אעפ"י שהם טמאים מעונות לא משום חיבתם כי אם משום חיבת הארץ שלא לצאת ממנה לזה בא רבי נתן לומר חביבין ישראל כלומר דע שבאמת חביבין ישראל ולכך שוכן אתם בתוך טומאתם ולא בשביל הארץ שוכן, שהרי בכל מקום טומאה שגלו שכינה עמהם במצרים ועילם ובבל הרי שהם חוץ לארץ על חטאתם ושכינה עמהם אין זאת כי אם מתוך חיבתו החזקה והעצומה עמהם ולחוזק הדבר מביא משל המלך שאמר לעבדו בכל מקום שאת מבקשני הריני אצל בני, כלומר מעולם איני זז ממנו והיה צדיק או רשע או במקום שיהיה ומסיים וכן הוא אומר השוכן אתם בתוך טומאתם כאילו אומר עם מה שהוכחתי תדע באמת דמה שדרשתי השוכן אתם בתוך טומאתם היא טומאת החטאים ועם כל זה עומד עמהם.