ביאור:משנה מסכת ראש השנה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10:
נמלכו ב"ד לעברה למחר - הקב"ה אומר למלאכי השרת: 'העבירו בימה, יעברו סינגורין יעברו קטיגורין, שנמלכו בני לעברה למחר'!
 
מ"ט? ([[תהיליםתהלים פא ה]]) "כי חק לישראל הוא - משפט לאלהי יעקב": אם אינו חוק לישראל - כביכול אינו משפט לאלהי יעקב!
 
:במדרש זה מתברר שמוקד הכוח בראש השנה אינו רק בידי שמים, אלא בחלקו נתון בידי האדם. הכוח בידי האדם לקבוע את מועד הדיון, וזאת באמצעות קביעת ראש חודש תשרי.
:בפרק א במסכת מתואר ראש השנה כמועד אובייקטיבי, וקידוש החודש דוחה את השבת כי הוא תלוי במצב האסטרונומי האובייקטיבי, אבל בפרק ב משתנה התמונה הזאת, ואנו רואים תהליך שבסופו מועברת הסמכות לקביעת ראש החודש לחלוטין לידי האדם, כולל ראש חודש תשרי.
*בשתי ההזדמנויות מופנית תשומת הלב של ישראל לשמים: בקידוש החודש באופן פיזי, בהתבוננות בשמים לחיפוש המולד - ובראש השנה באופן המטאפורי, בבקשת הרחמים מהקב"ה. כך משמש קידוש החודש כמשל לכוונת הלב בראש השנה.
*בשני הנושאים נתונה הבכורה למימסד של הרבים על פני היחיד, יהיה גדול ככל שיהיה. גם בתקופות מאוחרות יותר היתה ההשתתפות בבית הדין של עיבור השנה בגדר אישור למעמדו הרם של החכם, וראו למשל [[ירושלמי סנהדרין א ב|ירושלמי סנהדרין א, ב.]] חבורצת הדיון בבית הדין כונתה "סוד העיבור", על דרך "סוד ישרים" ([[תהיליםתהלים קיא א,]]) אבל המילה "סוד" התפרשה מאוחר יותר כצופנת ידיעות סודיות, המשוות לחבורה מעמד אקסקלוסיבי, וראו [[פרקי דרבי אליעזר פרק ח]].
:שני קווי הדמיון האחרונים מובלטים בפרק ג במסכת.
 
פרק ד מוקדש לתפילת ראש השנה, הנקשרת לתקנות רבן יוחנן בן זכאי ביבנה. התקנות וגם התפילה מבטאים את העברת הקדושה מהמקדש אל הזכרון הקולקטיבי, בדרך שמאפשרת לנו להסתפק בזכרון ובכך מבטלת את הצורך במקדש ממשי.
 
וראו גם {{מיזמים|ויקיפדיה=קידוש החודש}}, {{מיזמים|ויקיפדיה=ראש השנה}}