ביאור:משנה מסכת ראש השנה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 6:
==מבוא למסכת ראש השנה==
מסכת ראש השנה עוסקת בדיני ראש השנה ובמקביל אליהם בדיני קידוש החודש. שילוב שני הנושאים הללו, שבמבט ראשון נראים לא קשורים זה לזה, חוזר בשלושת הפרקים הראשונים במסכת. הוא מוסבר בשורת קווי דמיון ביניהם:
*[[ירושלמי ראש השנה א ג#דף ז עמוד ב|בירושלמי פרק א הלכה ג]] מופיע מדרש על הפסוק "כי מי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים" ([[דברים ד ח]]) בלשון הבא: אי זו אומה כאומה הזאת! - בנוהג שבעולם, אדםהשלטון יודעאומר שיש'הדין לוהיום' דין,והליסטים לובשאומר שחורים'למחר ומתעטף שחוריםהדין', ומגדללמי זקנושומעין, שאינולא יודעלשלטון? היאך- דינו יוצא. אבל ישראלהקב"ה אינןאינו כן,: אלאאמרו לובשיםב"ד לבנים'היום ומתעטפיןראש לבניםהשנה', הקב"ה אומר למלאכי השרת: ומגלחים'העמידו זקנםבימה, ואוכליןיעמדו ושותיןסניגורין יעמדו ושמחים!קטיגורין, יודעיןשאמרו שהקב"הבני עושההיום להןראש ניסיםהשנה'!
 
נמלכו ב"ד לעברה למחר - הקב"ה אומר למלאכי השרת: 'העבירו בימה, יעברו סינגורין יעברו קטיגורין, שנמלכו בני לעברה למחר'!
 
מ"ט? ([[תהילים פא]]) "כי חק לישראל הוא - משפט לאלהי יעקב": אם אינו חוק לישראל - כביכול אינו משפט לאלהי יעקב!
 
:במדרש זה מתברר שמוקד הכוח בראש השנה אינו רק בידי שמים, אלא בחלקו נתון בידי האדם. הכוח בידי האדם לקבוע את מועד הדיון, וזאת באמצעות קביעת ראש חודש תשרי.
:בפרק א במסכת מתואר ראש השנה כמועד אובייקטיבי, וקידוש החודש דוחה את השבת כי הוא תלוי במצב האסטרונומי האובייקטיבי, אבל בפרק ב משתנה התמונה הזאת, ואנו רואים תהליך שבסופו מועברת הסמכות לקביעת ראש החודש לחלוטין לידי האדם, כולל ראש חודש תשרי.
*בשתי ההזדמנויות מופנית תשומת הלב של ישראל לשמים: בקידוש החודש באופן פיזי, בהתבוננות בשמים לחיפוש המולד - ובראש השנה באופן המטאפורי, בבקשת הרחמים מהקב"ה. כך משמש קידוש החודש כמשל לכוונת הלב בראש השנה.
*בשני הנושאים נתונה הבכורה למימסד של הרבים על פני היחיד, יהיה גדול ככל שיהיה. גם בתקופות מאוחרות יותר היתה ההשתתפות בבית הדין של עיבור השנה בגדר אישור למעמדו הרם של החכם, וראו למשל [[ירושלמי ראש השנה ב א|ירושלמי תחילת פרק ב.]]
:שני קווי הדמיון האחרונים מובלטים בפרק ג במסכת.