קדמות היהודים - נגד אפיון: הבדלים בין גרסאות בדף

ומה הם המעשים הנוראים והעוונות אשר מצא (אפיון) ביהודים היושבים באלכסנדריה בכתב השטנה אשר לו? בוא וראה! הוא אומר: „הם באו מארץ סוריה שישבו על שפת הים שאין לו נמל בקרבת פליטת המשברים”. אם בדברים האלה גילה את ערות המקום, הנה חרף את אלכסנדריה אשר אמר עליה לשקר, כי היא מולדתו. כי חלק העיר הזאת אשר לחוף הים הוא טוב מאד למושב, ואלו כבשו היהודים את המקום בחזק יד ולא גורשו ממנו ברבות הימים, היה זה לאות על גבורתם, אולם (באמת) נתן [[W:אלכסנדר הגדול|אלכסנדרוס (הגדול)]] ליהודים את המקום למושב ומשפט אחד להם ולה[[W:מקדוניה|מקדונים]]. איני יודע, מה היה אפיון אומר, אלו שכנו (היהודים) בקרבת [[W:נקרופוליס|עיר המתים]]{{הערה|בקצה עיר אלכסנדריה, שכונת החשוכים.}} ולא תקעו להם יתד על יד ארמון המלך, הן עד היום הזה מכונה קהלם{{הערה|יוסיפוס משתמש במילה היונית Phyle (שבט).}} בשם המקדונים! אך אלו קרא (אפיון) את אגרות אלכסנדרוס המלך או שם עיניו במכתבי [[W:תלמי הראשון|תלמי בן לגוס]] ומלכי מצרים אשר היו אחריו, וראה את העמוד{{הערה|בערים רבות היה מנהג לחקק את החוקים והמשפטים על לוח נחשת או על עמוד אבן (זה נקרא ביונית Stele), אשר הוקם בעיר – (כאן בודאי בשכונת היהודים).}} אשר הוקם באלכסנדריה ועליו חקוקים המשפטים שנתן [[W:יוליוס קיסר|ציזר]] הגדול ליהודים, לו ידע את כל אלה - אני אומר – וערב את לבבו לכתוב את הפך הדברים, הלא עשה כאחד הנבלים, ואם לא ידע את כל אלה, הראה בזאת כי הוא נבער מדעת. וכן גם בתמהו על דבר שקראו להם היהודים האלה בשם אנשי אלכסנדריה (אלכסנדריים){{הערה|כמו שהתרגלו לכתב אצלנו: „אלכסדרונים”, לאמר אזרחי אלכסנדריה, בשם היחס של העיר.}} גלה את חסרון דעתו, כי כל האנשים אשר נקראו אל אחד המקומות לשבת בו, מקבלים את שם מיסד המקום, אף אם נבדלו הרבה אלה מאלה במוצאם, על כן נקראו אחינו היושבים באנטיוכיה אנשי אנטיוכיה{{הערה|ביונית Antiocheis.}}, כי [[W:סלאוקוס הראשון|סילוקוס]] מיסד העיר נתן להם משפט אזרחים. וכמו כן (היהודים) היושבים ב[[W:אפסוס|אפסוס]] וביתר מקומות יוניה נקראים בשם האזרחים ילידי המקום, כי את המשפט הזה נתנו להם היורשים (ה[[W:דיאדוכים|דידוכים]]). ובנדבת לבם נתנו הרומאים כמעט לכל איש את הזכות להקרא על שמם („רומאים”), ולא לאנשים יהודים בלבד, כי אם גם לעמים שלמים, על כן נקראו האיברים והעמים אשר היה שמם לפנים טורינים{{הערה|הרומאים קראו להם: [[W:אטרוסקים|אטרוסקים]] (Etrusci).}} וסבינים, בשם רומאים. ואם כחש אפיון במשפט אזרחים אשר כזה, לא היה לו להקרא בשם „אזרח אלכסנדריה”, כי הוא נולד, כאשר אמרתי למעלה, בלב (בטבור) ארץ מצרים, ואיך היה לאזרח אלכסנדריה, אחרי שלא האמין בכח משפט אזרחים הנתון במתנה, כדברים אשר דרש עלינו. והנה למצרים בלבד אסרו הרומאים מושלי העולם לקבל משפט אזרחים בכל מקום{{הערה|לרבות אלכסנדריה, שנחשבה לעיר יונית – כך נראה מדברי יוסיפוס.}}. אולם בגדל נדיבותו אמר (אפיון) לזכות בדבר האסור עליו ונסה להוציא דבה על כל אשר לקח אותו בצדק ובמשפט, כי לא מחסרון תושבים אחרים אסף אלכסנדרוס אל העיר אשר שקד לבנותה רבים מבני עמנו, רק בראותו, כי כל היהודים מצוינים במדות טובות ונפלאים באמון לבם נתן לאחינו את הכבוד הזה, כי נתן אלכסנדרוס כבוד לעמנו, וכן כתב [[W:הקטאיוס איש אבדרה|הקטַיוס]], בספרו עלינו, כי התהלכו היהודים לפניו (לפני אלכסנדרוס) ביושר ובאמון, ועל כן הוסיף על נחלתם את ארץ [[W:שומרון|שמרון]] ועשה אותה חפשית מכל מס. וכאלכסנדרוס כן חשב גם תלמי בן לגוס על היהודים היושבים באלכסנדריה, כי הפקיד בידיהם את מבצרי מצרים, בדעתו אשר ישמרו עליהם באמונה ובגבורה, וכאשר כבש את [[W:קיריני|קיריני]] ורצה להכין את מלכותו גם ביתר ערי [[W:לוב|לוב]], שלח אליהם אנשים יהודים לשבת. והמולך אחריו [[W:תלמי השני|תלמי הנקרא פילאדלפוס]] שלח לחפשי את כל העבדים מקרב אחינו הנמצאים ברשותו, ולא זו בלבד, כי הוסיף גם להעניק להם כסף כפעם בפעם. וגדולה מזו: נפשו חשקה לדעת את חוקינו ולקרא את ספרי קדשינו, ועל כן שלח [אל ירושלים] ובקש לשלח אליו אנשים למען יתרגמו לו את ספר התורה, ולא צוה על אחד העם לנצח על העבודה למען יכתבו הדברים היטב, רק מלא את ידי [[W:דמטריוס מפלרום|דימיטריוס איש פלירוס]] ואנדראס ואריסטאוס להשגיח על הדבר. הלא הם דמיטריוס, אשר עלה על כל בני דורו בחכמה ובדעת, ושני חבריו שומרי ראש המלך הנאמנים. והן לא חשקה נפשו להכיר את תורתנו ואת חכמת{{הערה|המחבר כתב כאן „[[W:פילוסופיה|פילוסופיה]]”.}} אבותינו, לו בזה בלבו את האנשים ההולכים בדרך אלה, ולא הרבה להשתומם להם.