שולחן ערוך יורה דעה לב: הבדלים בין גרסאות בדף

==[[שולחן ערוך יורה דעה לב א|סעיף א]]==

א: חוט השדרה שנפסק רוב היקףהקף עור החופה את המוח – טריפה אע"פ שכל המוח קיים. ואם לא נפסק רוב העור: אף על פי שנפסק כל המוח שבפנים – כשר.:

==[[שולחן ערוך יורה דעה לב ב|סעיף ב]]==

ב: נסדק העור לארכו – כשרה. וכן אם נשברה השדרה ולא נפסק החוט או שנתמעך המוח שבתוך החוט ונתנדנד: הואיל ועורו קיים – הרי זו מותרת.:

==[[שולחן ערוך יורה דעה לב ג|סעיף ג]]==

ג: הומרך המוח ונשפך כמים או כדונג שנמס עד שימצא החוט כשמעמידו בידו היה המעט שחוץ לידו שוחה ולא היה יכול לעמוד – טריפה (ל' הטור) וכן אע"פ שלא נתרכך מבפנים אלא שהוא עב וכבד ואם מעמידין אותו אינו יכול לעמוד מפני כובדו –כבדו טריפה.:

==[[שולחן ערוך יורה דעה לב ד|סעיף ד]]==

ד: נחסר קצת מהמוח ונתרוקן –כשר: כשר.

==[[שולחן ערוך יורה דעה לב ה|סעיף ה]]==

ה: טריפות זה של חוט השדרה הוא עד פי פרשה שלישית ועד בכלל. ואם נפסקו אחד משני חוטי פיצולים ראשונים ושניים – טריפה. אבל אם נפסקו חוטי פיצול השלישי – כשרה. ובעוף: הוא טרפות החוט עד בין האגפיים נתחלתהתחלת המקום שהם מחוברים בו בגוף.:

הג"ההגה: ויש מטריפים בעוף עד מקום כלות שכיבת העצם המחובר לגוף .(תוס' וא"ז ומרדכי וא"ו הארוך כלל נ"ה ד"ב ותא"ו נט"ו) והכי נהוג אם לא בהפסד מרובה. (ד"ע):

==[[שולחן ערוך יורה דעה לב ו|סעיף ו]]==

ו: בהמה שהכו אותה על השדרה במקל והלך המקל על פני כל אורך השדרה – כשרה ולא חיישינן שמא נפסק החוט. ואם יש במקל קשרים: חוששין למקום הקשרים. וכן אם לא הגיע המקל על פני כל השדרה: חוששין שראש המקל במקום שהוא כלה מכה בכח. וכן אם הכה לרוחב השדרה: חוששין שמא נפסק החוט.:

==[[שולחן ערוך יורה דעה לב ז|סעיף ז]]==

ז: בהמה שגוררת רדליה –רגליה אין חוששין שמא נפסק החוט.:

הג"ההגה: אלא אמרינן שגרונא נקטה והוא כאב הרגלייםהרגלים והואנקטה הדין(גמרא) וה"ה בעוף נמי דינא הכי. (הגהות מרדכי בחולין וא"ו הארוך כלל נ"ה):

==[[שולחן ערוך יורה דעה לב ח|סעיף ח]]==

ח: במה דברים אמורים:בד"א כשלא נודע שנפלה אבל אם נודע שנפלה – חוששין.: