שולחן ערוך אורח חיים רמד: הבדלים בין גרסאות בדף

{{שולחן ערוך|אורח חיים|רמג|רמד|רמה|איזו מלאכות יכול האינו יהודי לעשות בעד הישראל|6}}

==[[שולחן ערוך אורח חיים רמד א|סעיף א]]==

<קטע התחלה=שו"ע א/>פוסק אדם <small>(פירוש מתנה)</small> עם האינו יהודי על המלאכה וקוצץ דמים והאינו יהודי עושה לעצמו ואף על פי שהוא עושה בשבת מותר במה דברים אמורים בצנעה שאין מכירים הכל שזו המלאכה הנעשית בשבת של ישראל היא אבל אם היתה ידועה ומפורסמת אסור שהרואה את האינו יהודי עוסק אינו יודע שקצץ ואומר שפלוני שכר האינו יהודי לעשות לו מלאכה בשבת לפיכך הפוסק עם האינו יהודי לבנות לו חצירו או כותלו או לקצור לו שדהו אם היתה המלאכה במדינה או בתוך התחום אסור לו להניחה לעשות לו מלאכה בשבת מפני הרואים שאינם יודעים שפסק:

 

==[[שולחן ערוך אורח חיים רמד ב|סעיף ב]]==

<קטע התחלה=שו"ע ב/>לפסול האבנים ולתקן הקורות אפילו בביתו של עובד כוכבים אסור כיון דלצורך מחובר הוא ואם עשו כן לא ישקעם בבנין:

 

==[[שולחן ערוך אורח חיים רמד ג|סעיף ג]]==

<קטע התחלה=שו"ע ג/>אם בנו עובד כוכבים לישראל בית בשבת באיסור נכון להחמיר שלא יכנסו בו:

 

==[[שולחן ערוך אורח חיים רמד ד|סעיף ד]]==

==[[שולחן ערוך אורח חיים רמד ה|סעיף ה]]==

<קטע התחלה=שו"ע ה/>אם שכר אינו יהודי לשנה או לשתים שיכתוב לו או שיארוג לו בגד הרי זה כותב ואורג בשבת כאילו קצץ עמו שיכתוב לו ספר או שיארוג לו בגד שהוא עושה בכל עת שירצה והוא שלא יחשוב עמו יום יום ולא יעשה המלאכה בבית ישראל ויש מי שאוסר בשוכר אינו יהודי לזמן:

 

==[[שולחן ערוך אורח חיים רמד ו|סעיף ו]]==

<קטע התחלה=שו"ע ו/>יהודי הקונה מכס ומשכיר לו אינו יהודי לקבל מכס בשבת מותר אם הוא בקבולת דהיינו שאומר לו לכשתגבה מאה דינרים אתן לך כך וכך: