התורה והמצוה ויקרא י יב-טו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 100:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|י|יג}}
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|י|טו}}
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|י|יח}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרק א|סימן מח}}
{{דה מפרש|כי כן צֻוֵּיתי}} ואחר כך גבי שעיר החטאת (<small>[[ויקרא י יח|פסוק יח]]</small>) "אכל תאכלו אותה בקדש '''כאשר צִוֵּיתי'''", ([[ויקרא י טו|ובפסוק טו]]) "והיו לך..כאשר צוה השם". למה כפל ופרט שצוה השם שזה מבואר?
פירשוהו בספרא (<small>מובא ביומא ([[יומא ה ב|דף ה:]]) וזבחים ([[זבחים קא א|דף קא]])</small>) שמה שכתוב "כאשר צויתי" משום שחדש שיאכלו באנינות אמר שכן נצטוה הוראת שעה.
ומה שכתב "כאשר צויתי" אמר בשעת מעשה כאשר שרפו את החטאת, ומשה חשב שהותר לאכל גם החטאת כמו המנחה וחזה ושוק של שלמי צבור, ובאמת טעה בזה כי שאני קדשי דורות מקדשי שעה. אמנם בזה לא אמר "צֻויתי" במלאפום רק "צִויתי" בחירק, כי על זה לא נצטוה מהשם רק שאמר ''כמו שצויתי לכם במנחה כן היה לכם לעשות בחטאת''. ואהרן השיב שאינו דומה קדשי דורות אל קדשי שעה.
ומה שכתב בשוק התרומה "כאשר צוה השם" -- משום דעל זה נצטוה בפירוש שיאכל באנינות כי היה גם כן קדשי שעה, דאין שלמים נדבה בצבור.
==סימן מט==
| |||