התורה והמצוה ויקרא י יב-טו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 39:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|י|יב}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרק א|סימן מב}}
{{דה מפרש|קחו את המנחה הנותרת מאישי השם}} הכתוב יאמר תמיד על השירים "הנותרת מן המנחה" (<small>[[ויקרא ב ג|ויקרא ב:ג]], [[ויקרא ב י|ב:י]], [[ויקרא ו ט|ושם ו:ט]]</small>), לא "המנחה הנותרת" שמשמע שכל המנחה נותרה מאשי השם.
מזה למד הספרא שרמז על מנחת נחשון. שכפי שנבאר בסימן שאחרי זה היתה מנחת נסכים שדינה שתשרף כולה על גבי האישים, ופה היה הוראת שעה שלא הקטיר רק קומץ. ואם כן היתה מנחה מאשי השם -- כי היתה ראויה לאישים -- ונשתנה דתה לאכילה. {{ררר}} אולם אם היה מכוין על מנחת נחשון לבדה לא יצדק מלת "הנותרת" והיה לו לכתוב "קחו את המנחה מאישי השם", והיה פירושו ''המנחה שניתן להם מן האישים'' (כמו "חלקם נתתי לכם מאישי"), ומזה למד שבמלת "הנותרת" רמז גם למנחת שמיני שהקריב הקומץ כדינו והנותרת היה מן האישים. והשכיל בלשונו במה שכתב "המנחה הנותרת" ולא אמר לא "הנותרת מן המנחה" ולא "המנחה מאישי השם" לדעת שכיון על שני המנחות.
ומה שאמר ''"מאישי השם" אין להם אלא לאחר מתנת האישים'' -- פרשתי (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ו י-יא#סימן לז|צו סימן לז]]</small>).
==סימן מג==
| |||