צרי היגון: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
הרחבה
שורה 26:
 
ולכן האיש הנלבב, ילך שובב לא תטה אשורו מפחד הזמן, אשר רשת לכל יטמן, יזכור ממה היה ראשיתו, ואל מה יהי אחריתו, וטוב העולם וגילו, לאפס ותוהו נחשבו לו:
 
והחכם אומר השמח בעולם הוא המתאבל עליו והמשכיל זוכר ימי האנחה, בימי השלוה והחדוה, ובימי החרדה השלוה, וחכם אחר אומר זכור האל בשלוה תמצאהו בצרה [[עמוס ב טז|ואמיץ לבו בגבורים]], האוחז בדרכי ישרים, לא יתחלחל לשוד הימים, ולא יבהילוהו החרדות והאימים, לדעתו כי זאת לפנים בכל הזמנים, לחדש בגדול הנפש והאבירים, פגעים רבים ומקרים, וחסר לב יושב שאנן, מתארח כאזרח רענן, וישליו אוהלים לשדודי השכל והאוילים. ומשכנות בטוחות למרגיזי אל ועובדי אלילים, ודאגות לקמצים לאיש חיל רב פעלים:
 
וכן אמר המשורר
:הכי רדפו ילידי הזמן רק, לכל נכבד ואיש דעת וחכמה.
:ראה שטות פני מים נבלות, ויורדים הפנינים לאדמה.
:ואם יתעללו גם בך בני יום, בעת הכך זמן מכה עצומה.
:הלא אין קץ לכוכבי השחקים, ולא יחשך לבד סהר וחמה.
 
וכן אמר המשורר
:זמן שר יחנק, ועבד מפנק, ובו צר ואויב כאריה יונק.
:יחיה ברשעו מחויב בפשעו, סקילה שריפה והרג וחנק.
 
'''ש'''מעו '''א'''לי '''ו'''האזינו '''ל'''דברי אנכי הצעיר בידעי היות גבורות הנפש על הצרות. ואומץ הלב בהתחדש הקורות. מדה חמודה ומעולה. מרוח השכל אצולה. ואינה מצויה אלא ביחידים. ולא תנוח אלא בשרידים. על כן כל איש אשר ידבנו רוח לאחוז בדרך החסידים. להיות לו כגלה. מדה טובה לחלק ולנקלה. אם ככסף יבקשנה. וכמטמונים יחפשנה ימלט מפח התוגה. אשר הלב מחלה וינצל מרשת הדאגה אשר הגוף מכלה. ולכך חובר זה הספר הנותן אמרי שפר. כשיקרה לאדם אחד מן המקרים. ושבר מהשברים. ישעשע במליו. ויקל מעליו. וע"כ נקרא שמו '''צרי היגון''' לכל בר נש טוב והגון. צרי היגון ומרפא לאנחה. בו ימצאו גיל ושמחה. לאובד ולמרי נפש אתן מנחה. כל עוף הטרדות ויגע המקרים יתור בו מנוחה. ולמען זאת הספר הזה בדברי חז"ל חזקתיו ובמשלי הפילוסופים אמצתיו. ואספתי פארי דבריהם. וקבצתי נדחי אמריהם. זער שם זער שם. כדי שלא יקוץ בו הקורא ויאשימני אשם. ע"כ אחד מעיר ושנים ממשפחה העליתי להיות לדורשיהם מזומנים. ולחוקריהם נכונים. ואתחיל בדברי הנשר הגדול החכם המופלג הרמב"ם זלה"ה. וזה כי מלך זמ?ני שלח אליו שיכתוב לו רפואה לחוליות שארעו לו וזכר בכללם כי גברה עליו הדאגה והחרדה והיה מפחד מהמות וכתב לו בזה הענין דברים אלו מקצת תשובותיו וז"ל ועתה לא תמצא מאלו ההתפעליות ר"ל התפעלות הנפש כמו הדאגה והכעס והיגון שירשמו רושם גדול אלא באנשים שאין להם הבנה במוסרים ותוכחת התוריות. ולא במדות הפלוסופים כנשים וכנערים המנוערים מכל חכמה והפתאים מבני אדם כי לרפיון נפשם יחרדו ויפחדו וכשתבואם תלאה מהתלאות תגדל חרדתם ופחדם ויצעקו ויבכו ויקרחו ראשיהם וימרטו לחייהם ואפשר שיגדל דאגתם ופחדם עד אשר ימותו פתאום או אחר זמן מועט לפי שיתגבר עליהם היגון.
 
 
[[קטגוריה:שם טוב בן יוסף אבן פלקירה]]