התורה והמצוה ויקרא ט:כב - י:ז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 200:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|י|ו}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני מכילתא דמלואים|סימן כח}}
{{דה מפרש|ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאתמר}} הקדים את אהרן בדבורו, הגם שיותר היה ראוי להקדים אלעזר ואיתמר שבהם היה זה דבר חידוש (מה שאין כן אהרן הוזהר בלי זה על פריעה ופרימה בפר' אמור שנאמרה כבר ביום שהוקם המשכן כדתני לוי בגיטין {{הפניה-גמ|גיטין|ס|א}}). ולא עוד אלא שתפס אצל אהרן מלת "אל" ובאלעזר ואיתמר שימוש הלמ"ד, (<small>וכפי דעת [[יריעות שלמה (פאפנהיים)|הרש"ף ביריעות שלמה]] מלת "'''אל'''" הנסמך אל ''''אמירה'''' תורה על אמירה נמשכת תבונית, ולא כן שימוש הלמ"ד, עיי"ש</small>), שמשמע שייחד עיקר דבורו לאהרן ושהוא יתבונן בו. לא בניו. ומדוע?
אמר רבי משום דבגדולה מתחילין מן הגדול ועל כן הקדים וייחד את אהרן לעיקר בדיבורו. ובקלקלה הקדים את הנחש וחוה ושמש במלת "אל" -- "ויאמר אל הנחש...אל האשה אמר", ואחר כך לאדם אמר בשימוש הלמ"ד שהיה טפל בדבור; הגם שעיקר העונש היה מגיע לאדם שהוא חטא. וזה מצד שבקלקלה מתחילין מן הקטן.
ומאמר זה מובא בתענית {{הפניה-גמ|תענית|טו|ב}} ובברכות {{הפניה-גמ|ברכות|סא|א}}. ושם כתוב "ויאמר משה אל אהרן וכולי קחו את המנחה", וצריך להגיה "ראשיכם אל תפרעו", כי על פסוק זה נשנה בספרא ומטעם שכתבתי.
==סימן כט==
| |||