התורה והמצוה ויקרא ט:כב - י:ז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 84:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני מכילתא דמלואים|סימן כב}}
{{דה מפרש|ויברכם}} מפרש '''[במשנה ל]''' שהוא ברכת כהנים
ופירשו שברכת כהנים בעמידה, מקיש ברכה לשירות. ומובא בסוטה {{הפניה-גמ|סוטה|לח|א}}. וכבר בארנו במקום אחר הטעם שלמדו בכל מקום שנאמר ''''ועמד ויקם'''' שהוא בעמידה. וכן מ"ש בד"ה {{ממ|דה"ב|ל|כז}} "ויקומו...ויברכו את העם" -- מפני שצריכה עמידה קמו עמדו.
ומה שאמר שבדורות הראשונים נאמר בהם "ותבא תפלתם למעון קדשו השמימה" -- הוא הוצעה
והוא על פי מה שפרש"י בפר' פקודי {{ממ|שמות|מ|כז}} שכל עבודת היום נעשו על ידי משה. והנה עד עתה שהעמידו ופרקו היה לו דין במה, וגם שחר של יום השמיני שהעמידו ופרקו. ובשחר הקריב משה והקטיר קטורת ופרקו את המשכן ואחר כך התחיל אהרן לעבוד. ורצה להקטיר קטורת של בין הערבים שאין מחנכין מזבח חדש אלא בקטורת של בין הערבים. וזה היה דינו כמזבח חדש אחר שעד עתה היה כבמה. ולכן אחר שגמר עבודותיו רצה להקטיר, ונכנס משה עמו ללמדו. כי עבודה זו לא למדה עד עתה שלא היה יכול לכנס עם משה בעת הקטרה דכתיב "כל אדם לא יהיה באהל מועד", ויען היו בטוחים שירד אש נכנס בקטורת בלא אש. ואז חטאו נדב ואביהו (<small>כמו שכתבנו [[#סימן כד|בס' כד]]</small>). ולכן היה יכול משה לכנס עמו כי לא הוקטר עד צאתם.
| |||