התורה והמצוה ויקרא ט:כב - י:ז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 69:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני מכילתא דמלואים|סימן כ}}
{{דה מפרש|ויאמר משה אל אהרן ואל אלעזר וכולי}} אזהרת פריעה ופרימה ויציאה מן המקדש נאמר לקמן (פר' אמור) רק גבי כהן גדול. וכהן הדיוט פורע ופורם ואסור לעבוד אונן. ולכן יאמר הרמב"ן שאלעזר ואיתמא היו דינם כמשוח מלחמה שאינו פורע ופורם.
ודעת הספרא נראה שהיה זה ציוי פרטי לשעה משום שנהרגו בדין שמים דימה אותם להרוגי בית דין וצוה שלא להתאבל עליכם. וכן ס"ל שמה שכתוב "מפתח אהל מועד לא תצאו" היה רק אזהרה לשעה, כי כהן הדיוט מותר לו לצאת אחר המטה, והיה גם כן אזהרה רק לאותה שעה.
ומה שאמר ''מכאן אמרו וכולי'' -- פליגי בזה ר' מאיר ור' יהודה בסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|יח|א}}. דר' מאיר סבר דוצא עד שער העיר, הם נכסים והוא נגלה. ור' יהודה סבר אינו יוצא מן המקדש שנאמר "ומן המקדש לא יצא". ור' מאיר מפרש ''מקדושתו לא יצא''.
וסתם זה כר' מאיר (כי הוא ברייתא נוספת על הספרא), ופי' כי יש להקשות על מה שאמר ר' מאיר שפירש "מן המקדש לא יצא" ''מקדושתו'' -- דמה יעשה בפסוק זה דכתיב "ומפתח אהל מועד לא תצאו", שאי אפשר לפרש כן? ומזה ראיה לר' יהודה. אולם למה שכתבנו שהוא רק אזהרה לאותו שעה אין ראיה מפסוק, ולכן אמר ר' מאיר שפיר ''הן נכסין והוא נגלה''.
ומזה ראיה לדעת הראב"ד {{ממ רמב"ם|ב|ביאת מקדש|ה}} שסובר דכתיב "ומפתח אהל מועד לא תצאו" לא נאמר רק לאותו שעה. ועוד נבאר זה לקמן (<small>[[#סימן לג|סימן לג]]</small>).
ומה שכתב "ויעשו כדבר משה" -- והלא הציוי היה שלא יעשו דבר? -- פירשו בספרא שעשו מה שצוה לקבל את הדין ושלא להראות על ידי האבילות שמתרעמים חס ושלום.
==סימן כא==
| |||