משנה זבחים ב דפוסים: הבדלים בין גרסאות בדף

<קטע התחלה=א/>כל הזבחים שקבל דמן זר {{תויט|א|זבחים|ב|א}}, אונן, טבול יום {{תויט|ד|זבחים|ב|א}}, מחסרמחוסר בגדים {{תויט|ו|זבחים|ב|א}}, מחסרמחוסר כפורים, שלא רחוץ ידים ורגלים, ערל {{תויט|ט|זבחים|ב|א}}, טמא {{תויט|יא|זבחים|ב|א}}, יושב, עומד על גבי כלים, על גבי בהמה, על גבי רגלי {{תויט|יד|זבחים|ב|א}} חברו, פסל.

נשפך הדם על הרצפה ואספו, -- פסול.

נתנו על גבי הכבש {{תויט|טז|זבחים|ב|א}}, שלא כנגד היסוד, נתן את הנתנין למטן למעלן, ואת הנתנין למעלן למטן, את הנתנים בפנים בחוץ, ואת הנתנין בחוץ בפנים, -- פסול ואין בו כרת.<קטע סוף=א/>

<קטע התחלה=ב/>השוחט את הזבח לזרוק דמו בחוץ או מקצת דמו בחוץ, להקטיר את אמוריו בחוץ או מקצת אמוריו בחוץ, לאכול בשרו בחוץ או כזית מבשרו בחוץ או לאכול כזית מעור האליה בחוץ, -- פסול ואין בו כרת.

לזרוק דמו למחר או מקצת דמו למחר, להקטיר אמוריו למחר או מקצת אמוריו למחר, לאכול בשרו למחר או כזית מבשרו למחר או לאכול כזית מעור האליה למחר, -- פגול וחיבין עליו כרת.<קטע סוף=ב/>

<קטע התחלה=ג/>זה הכלל,: כל השוחט והמקבל והמהלך והזורק, -- לאכול דבר שדרכו לאכול, להקטיר דבר שדרכו להקטיר, --
* חוץ למקומו {{תויט|כב|זבחים|ב|ג}}, -- פסול ואין בו כרת.

חוץ לזמנו, פגול וחיבין עליו כרת {{תויט|כד|זבחים|ב|ג}}, ובלבד שיקרב המתיר כמצותו.<קטע סוף=ג/>

<קטע התחלה=ד/>כיצד קרב המתיר כמצותו.?

* או ששחט חוץ לזמנו, קבל והלך וזרק בשתיקה.חוץ למקומו;

כיצד* לאאו ששחט, קבל, והלך, וזרק שלא לשמן -- זהו שלא קרב המתיר כמצותו.<קטע סוף=ד/>

<קטע התחלה=ה/>לאכול כזית בחוץ וכזית למחר, כזית למחר וכזית בחוץ, כחצי זית בחוץ וכחצי זית למחר, כחצי זית למחר וכחצי זית בחוץ, -- פסול ואין בו כרת.

אמר רבי יהודה {{תויט|כח|זבחים|ב|ה}} זה הכלל: אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום -- פגול וחיבין עליו כרת. ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן -- פסול ואין בו כרת.

לאכול {{תויט|ל|זבחים|ב|ה}} כחצי זית ולהקטיר כחצי זית, -- כשר,; שאין אכילה והקטרה מצטרפין.<קטע סוף=ה/>