התורה והמצוה ויקרא ט:כב - י:ז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 80:
==סימן ה==
{{דה מפרש|ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני השם}} מבואר אצלינו שיש הבדל בין ''''קרב'''' ובין ''''נגש''''. שהקריבה הוא בשנים שוים וההגשה בקטן לפני גדול, ובכל מקום שיש בו טורח או מורא. ובבראשית רבה {{ממ|בר"ר|לג|}} מצינו הגשה למלחמה, הגשה לפיוס, הגשה לתפלה.{{ררר}} ולפי זה היה ראוי פה לומר לשון 'הגשה' כמו "והקרבתיו ונגש אלי" {{ממ|ירמיהו|ל|}}, "בגשתם את קדש הקדשים" {{ממ|במדבר|ד|}}.
גם מבואר אצלינו שיש הבדל בין ''''עמד''' ובין ''''ניצב'''. שהעמידה הוא רק הפך הישיבה, וההתיצבות מורה שמתחזק לעמוד במקום ההוא; עד שהעמידה וההעכבה במקום הקדש יפול עליה יותר פעל 'ניצב' כמו "והתיצבו באהל מועד". בפרט במקום שהיו מצפים חול הכבוד העליון כמ"ש "כי היום ה' נראה אליכם".
וגם למה קרבו כל העדה והוא לא קרא רק לזקני ישראל?
ולישב כל זה אמר בספרא שמה שכתוב לשון 'קריבה' זה מורה על השמחה; שמרוב שמחתם קרבו שמה בקל. ומה שכתוב "ויעמדו" הוא שעמדו לשרת לפניו שעל השירות והתפלה בא תמיד לשון 'עמידה' כמו שכתוב "לעמוד לשרת". ומטעם זה קרבו כל העדה הגם שלא נקראו כמשל המלך וכולי.
==סימן ו==
| |||