שימושא רבא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 43:
 
וזהו פירושן:
* '''ח"ץ''' דחמץ -- ד' ד' תגי {{ממ|שמות|יג|ג}}{{הערה|<small>ציון כל הפניות הפסוקים כאן הם בהנחה שהולכים בסדר רציף. אחרת קיים כמה אפשריות לאיזה פסוק הכוונה -- ויקיעורך</small>}}
* ח"ץ דחמץ -- ד' ד' תגי
* '''ו"ס''' דהיבוסי {{ממ|שמות|יג|ה}} -- ג' ג' תגי
* '''למ"ע''' דלמען {{ממ|שמות|יג|ט}} -- ד' ד' תגי
* '''ת'''' דתורת {{ממ|שמות|יג|ט}} -- ג' תגי
* [יבאך חסר יו"ד] '''ב'''' דיבאך {{ממ|שמות|יג|יא}}
* '''פ"ר''' דפטר {{ממ|שמות|יג|יב}}{{הערה|<small>שים לב שמילה זו מופיע פעמיים בפסוק. וצע"ע -- ויקיעורך</small>}} -- ג' ג' תגי
* פ"ר דפטר -- ג' ג' תגי
* ['''הז"ם''' דהזכרים {{ממ|שמות|יג|יב}} -- ג' ג' תגי]
* '''א"ך''' דישאלך {{ממ|שמות|יג|יד}} -- ד' ד' תגי
* '''ד'''' דיד {{ממ|שמות|יג|יד}},
* ד' דיד, ''ק'''' דהקשה {{ממ|שמות|יג|טו}} -- ג' ג' תגי
* ח' דלשלחנו -- ד' תגי
* כ"ה דידכה'''ח'''' דלשלחנו {{ממ|שמות|יג|טו}} -- ג' גד' תגי
* ט'''כ"טה''' דלטוטפתדידכה {{ממ|שמות|יג|טז}} -- הג' הג' תגי
* '''ט"ט''' דלטוטפת {{ממ|שמות|יג|טז}} -- ה' ה' תגי
 
 
{{קו תחתי|שעטנ"ז ג"ץ}}
* '''ש"ע''' דשמע {{ממ|דברים|ו|ד}}
* '''ט"ט''' דלטוטפת {{ממ|דברים|ו|ח}} -- ד' ד' תגי;
* '''נ'''' דלנפשך {{ממ|דברים|ו|ה}}{{הערה|<small>מכאן הרשימה סוטה מרשימה על בסיס רציפות הפסוקים. ונ"ל היות והסימן '''שעטנץ גץ''' הוי מרגלא בפומיה, למרות שאינו כסדר הפסוקים -- ויקיעורך</small>}}
* נ' דלנפשך
* '''ז"ז''' דמזוזות {{ממ|דברים|ו|ד}} {{ממ|דברים|יא|כ}}{{הערה|<small>לא יודע לאיזה פסוק הכוונה ובכן ציינתי שניהם -- ויקיעורך</small>}}
* ז"ז דמזוזות
* '''ג'''' דדגנך {{ממ|דברים|יא|יד}}
* '''ץ'''' דהארץ {{ממ|דברים|יא|יז}} {{ממ|דברים|יא|כא}}{{הערה|<small>לא ידעתי לאיזה פסוק הכוונה ובכן ציינתי שניהם -- ויקיעורך</small>}} -- ג' ג' תגי.
* ץ' דהארץ -- ג' ג' תגי.
 
 
אמר רבא כל תפילי דלא בדיקי בהנך אתוותא פסולי.
אמר רבא כל תפילי דלא בדיקי בהנך אתוותא פסולי והני פרשיות דאמרינן לכתוב להו בהדי הדדי ולשוינהו בדרישא ואי אינש דוקנא הוא כתב להו שלא מן הכתב וכן במזוזה. הכא לא בעי שרטוט והתם בעי שרטוט. ובעי דליפשו רצועה עד דמטא לכריסא מן ימינא ולחדיא מן שמאלא. וליצור ליה דמות דלי"ת. מעייף דתרתי רישין דרצועה בהדי הדדי ומעייל חד בגו חד ורישא דהאי בעופתא דהאי [ורישא דהאי בעופתא דהאי] ולהוי כמין דלי"ת. דא"ר יעקב א"ר יוחנן קשר של תפילין הלכה למשה מסיני ולהוי הנך רצועות אוכמיתא דתנן רצועות שחורות הלכה למשה מסיני ודדרעא הוי כולה חד נפירא באצבע דקאי בארבע אפירו ולכתוב לפרשיתא לכולהו לחד ומשוי להו בגוה וליצר ברצועה דמות יו"ד ובעי דלמטו רצועתא כדקשיר בדרעא עד אצבעתא גווייתא דתנן שיעור רצועות תפילין של יד עד שיגיע לאצבע צרדה. ואם החליף פרשיות של תפילין זה בזה בהיפך פסולין. ואם נפסקו ג' חוטין בתפרן פסולין. וצריך למיבדק להו כל ז' שנים תרי זימני:
 
והני פרשיות דאמרינן לכתוב להו בהדי הדדי ולשוינהו בדרישא.
וכדעייל לבית הכסא מעייל בהו באוכנא ועייל וכדמתנח להו מתנח בדרעא ומברך אקב"ו להניח תפילין והדר מתנח לדרישא ומברך אקב"ו על מצות תפילין. וכדחליץ להו חליץ לדרישא והדר דדרעא. סח בין ברכה לברכה מברך שתים. אמר רבא אסור לתלמיד למיחלץ תפילין קמיה רביה דכתיב וירם יד במלך {{ממ|סנהדרין|קא|ב}} וא"ר יוחנן שחלץ תפילין לפניו. מאי תקנתיה. לכרוך רביה ברישא והדר כרכיה תלמיד. והכי עבדי תלמידי דר"ג:
 
ואי אינש דוקנא הוא כתב להו שלא מן הכתב. וכן במזוזה. הכא לא בעי שרטוט והתם בעי שרטוט.
 
ובעי דליפשו רצועה עד דמטא לכריסא מן ימינא, ולחדיא מן שמאלא.
אמר רבא לא כשר לאחותי תפילין אלא למאן דקרי תורה נביאים וכתובים. תורה במאי בספר בראשית פסוק אחד בנביאים בשמואל פסוק אחד בכתובים בספר תהלים פסוק אחד בתלמוד תמאני מתיבא מנ"ל דתנן שמואל הקטן אומר בן חמש שנים למקרא בן עשר שנים למשנה בן י"ג למצות. אמר אביי והוא דידע לתרגומי בכולה דכתיב ולמדתם אותם ושמרתם אותם אם אין למידה אין שמירה ואם אין שמירה אין למידה:
 
וליצור ליה דמות דלי"ת. מעייף דתרתי רישין דרצועה בהדי הדדי ומעייל חד בגו חד. ורישא דהאי בעופתא דהאי [ורישא דהאי בעופתא דהאי]. ולהוי כמין דלי"ת. ''דא"ר יעקב א"ר יוחנן קשר של תפילין הלכה למשה מסיני''.
אמר רבא כל המניח תפילין ומתעטף בציצית וקורא ק"ש ומתפלל מובטח לו שהוא בן העוה"ב. אמר אביי מערב אני בו שאין גהנם שולטת בו ואמר רב פפא אף אני מערב בו שכל עונותיו נמחלין לו וכל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו [ברכות דף יד ב]. אמר ר' יוחנן גדולה מצות תפילין יותר מן התפלה שזה תיקון חכמים וזה תיקון היוצר. ומודים חכמים לר' יוחנן ואמר רבי יוסי יהא חלקי עם קושרי תפילין וקוראין ק"ש ומתפללין באימה ע"כ:
 
ולהוי הנך רצועות אוכמיתא דתנן ''רצועות שחורות הלכה למשה מסיני''. ודדרעא הוי כולה חד נפירא באצבע דקאי בארבע אפירו ולכתוב לפרשיתא לכולהו לחד ומשוי להו בגוה וליצר ברצועה דמות יו"ד ובעי דלמטו רצועתא כדקשיר בדרעא עד אצבעתא גווייתא דתנן שיעור רצועות תפילין של יד עד שיגיע לאצבע צרדה.
 
ואם החליף פרשיות של תפילין זה בזה בהיפך -- פסולין. ואם נפסקו ג' חוטין בתפרן -- פסולין.
 
וצריך למיבדק להו כל ז' שנים תרי זימני:
 
וכדעייל לבית הכסא מעייל בהו באוכנא ועייל.
 
וכד מתנח להו -- מתנח בדרעא ומברך "אקב"ו להניח תפילין", והדר מתנח לדרישא ומברך "אקב"ו על מצות תפילין". וכדחליץ להו -- חליץ לדרישא והדר דדרעא.
 
סח בין ברכה לברכה -- מברך שתים.
 
וכדעייל לבית הכסא מעייל בהו באוכנא ועייל וכדמתנח להו מתנח בדרעא ומברך אקב"ו להניח תפילין והדר מתנח לדרישא ומברך אקב"ו על מצות תפילין. וכדחליץ להו חליץ לדרישא והדר דדרעא. סח בין ברכה לברכה מברך שתים. אמר רבא אסור לתלמיד למיחלץ תפילין קמיה רביה דכתיב "וירם יד במלך" {{ממ|סנהדרין|קא|ב}} וא"ר יוחנן שחלץ תפילין לפניו. מאי תקנתיה.? לכרוך רביה ברישא והדר כרכיה תלמיד. והכי עבדי תלמידי דר"ג:.
 
 
אמר רבא לא כשר לאחותי תפילין אלא למאן דקרי תורה נביאים וכתובים.
* תורה במאי בספר בראשית פסוק אחד
*בנביאים בשמואל פסוק אחד
* בכתובים בספר תהלים פסוק אחד
* בתלמוד תמאני מתיבא
 
{{ב|מנ"ל|מנא לן}}? דתנן שמואל הקטן אומר בן חמש שנים למקרא בן עשר שנים למשנה בן י"ג למצות.
 
אמר אביי והוא דידע לתרגומי בכולה דכתיב "ולמדתם אותם..ושמרתם אותם" -- אם אין למידה אין שמירה ואם אין שמירה אין למידה.
 
אמר רבא כל המניח תפילין ומתעטף בציצית וקורא ק"ש ומתפלל מובטח לו שהוא בן העוה"ב. אמר אביי מערב אני בו שאין גהנם שולטת בו. ואמר רב פפא אף אני מערב בו שכל עונותיו נמחלין לו.
 
אמר רבא כל המניח תפילין ומתעטף בציצית וקורא ק"ש ומתפלל מובטח לו שהוא בן העוה"ב. אמר אביי מערב אני בו שאין גהנם שולטת בו ואמר רב פפא אף אני מערב בו שכל עונותיו נמחלין לו וכל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו [{{ממ|ברכות דף |יד |ב]}}. אמר ר' יוחנן גדולה מצות תפילין יותר מן התפלה שזה תיקון חכמים וזה תיקון היוצר. ומודים חכמים לר' יוחנן. ואמר רבי יוסי יהא חלקי עם קושרי תפילין וקוראין ק"ש ומתפללין באימה ע"כ:.